חוצנים

חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים שיתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות.

מקורות בשאלת קיומם של חוצנים

הנושא אינו נוגע ישירות לקיום תורה ומצוות, למרות זאת התייחס הרבי לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן יתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים.

בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ לכדור הארץ, עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!".

בשיחה שאמר הרבי בשבת פרשת דברים בשנת תשכ"ט, בהמשך לציטוט דברי חז"ל כי אין דבר שאינו נרמז בתורה, אמר הרבי כי היה מי ששאל אותו האם ישנה אפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. "שאלה זו" - אמר הרבי - "אינה נוגעת ישירות לתורה ומצוות ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח תפילין, לשמור שבת ולאכול כשר - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: במסכת שבועות (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות ובמסכת מועד קטן (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "בין המצרים".

"ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), נאמר: "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה". על כך מביאה הגמרא (שם) שני פירושים המתייחסים לזהות הכוכב "מרוז", כשלפי הפירוש השני מדובר בכוכב. כידוע, הכוכבים עזרו לישראל, ככתוב בפסוק לפני-כן: "מן השמים נלחמות הכוכבים ממסילותם...", ואילו כוכב זה, מזלו של סיסרא, לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב"שמתא": "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה" - הרי שיש תושבים על הכוכב!

"ואכן, גם רש"י בפירושו על ספר שופטים, מביא את שני הפירושים בגמרא, כשאת הפירוש הגורס ש"מרוז" הוא כוכב, מביא רש"י בפירושו הראשון".

מהותן של אותן ציוויליזציות

בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, מסיים הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה.

בספר "אמונה ומדע" (עמודים 137-103), מובאת "יחידות" של פרופסור יהודי ובה תשובות הרבי על שאלותיו הנוגעות בפילוסופיה היהודית. במענה לשאלתו "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: "בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי בחירה חופשית "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם.

והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.

"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא יתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור מתן תורה לעם ישראל על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה".