חלב

חלב הוא אחד משבעת המשקים הנמשל בחסידות למידת החסד, על שם לובנו, מתיקותו וצחותו.

בחסידות

החלב מרמז בחסידות על המוחין היוצאים מאמא ומתגלים בזעיר אנפין. החלב יוצא מהשדים שהם כנגד מקום הלב ומורה על הארת הבינה שהיא באופן של הרגשים. החלב גם משל למים המגדלים את הוולד דהיינו הה' חסדים הנכנסים לזעיר אנפין ומגדלים את מידותיו באופן שיהיו מוחין דגדלות.

מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב "דבש וחלב תחת לשונך" (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב בחג השבועות).

החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא "דם נעקר ונעשה חלב". מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.

עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל הערו את נפשם למיתה בגלות, ועסקו בתורה המתוקה מחלב ודבש.