אליהו בעל שם
'אין להתבלבל עם 'רבי אליהו[1] בן משה לואנץ אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה רב, הוגה דעות, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.!!!. הנ"ל גם כונה אליהו בעל שם
לפי פרק נה בספר הזכרונות של הרי"צ, ר' אליהו נולד בשנת רצ"ז, לר' יוסף יוזפא ולא כפי שמופיע בערך הזה.
לפי ס' הזכרונות
לפי ספר הזכרונות של הרי"צ פרק נה, המידע שלהלן שגוי
תולדות חיים
לואנץ נולד בפרנקפורט בכ"ג באייר שכ"ד[2] למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של המהר"ל מפראג, ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".
בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס בכ"ט בתמוז שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ"א בתמוז.[3] שצ"ו.
רבי ברוך בטלן, שהיה אביה של הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן), חונך על ידי תלמידיו.[4]
חבורת הנסתרים
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של צדיקים נסתרים שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה בקדושה ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.[5]
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. הם הפיצו בעיקר את ספריו של רבי מאיר גבאי (ספר הזכרונות פרק נד', קז'). באותה שנה הצטרף לישיבה בעל התו"ס יו"ט. (ס' הזכרונות, פרק ס, ליקוטי דיבורים ח"ד עמ' 1178) ישבו לפניו ר' משה גרשון (ספר הזכרונות ח"א עמ' 178), ר' ברוך בטלם (ספר הזכרונות עמ' 83)
בשנת שפ"ד עברה הישיבה לפראג. בין התומכים גם ר' שמואל נכד המהר"ל ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים. (ליקוטי דיבורים , עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צו').
סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות לרי"צ (פרקים קלה'-קלז).
ר' יואל בעל שם , הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבה כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת ר' אליהו הוא חזר לזאמושטש בשנת שצט' , שם הוכתר כבעל שם. (ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס')
לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל בעל שם) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל בעל שם טוב לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
אדמו"ר הריי"צ מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים באירופה באותה התקופה.
תלמידיו
- התוספות יום טוב
- תלמידו המובהק היה רבי יואל בעל שם מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק רבי אדם בעל שם מראפשיץ, מי שהיה רבו של הבעל שם טוב.[6]
- רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
חיבוריו
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו.
ספריו הידועים לנו:
- רינת דודים על שיר השירים.
- מכלול יופי על קהלת.
- אדרת אליהו על הזוהר.
עדיין לא נדפסו:
- פירוש על מדרש בראשית רבה.
- מעגלי צדק על פירוש רבי בחיי בן אשר על התורה.
- פירוש על ספר חובות הלבבות.
- צפנת פענח על תיקוני זוהר.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- שיחת ח"י אלול תש"א.
- ספר הזכרונות.
- בעלי שם : סיפורם המופלא של: רבי אליהו בעל-שם מוורמייזא, רבי יואל בעל-שם מזאמאשטש, רבי אדם בעל-שם מרופשיץ, מנהיגי חבורת ה'צדיקים הנסתרים' אשר בעזרתה הפיצו את תורת הקבלה באירופה ובכך הכשירו את הקרקע לצמיחת תנועת החסידות ע"י רבי ישראל בעל-שם טוב /הלל, משה בן דוד/ ירושלים : מכון בני יששכר, תשנ"ג.
הערות שוליים
- ↑ הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום בשם המפורש (י-ה-ו-ה).
- ↑ ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.
- ↑ שמועסן מיט קינדער און יוגנד
- ↑ עטרת מלכות
- ↑ שמועסן מיט קינדער און יוגנד
- ↑ כתר שם טוב