תומכי תמימים סמרקנד
חסידי חב"ד הראשונים, שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב חיים נאה.
בשנת תרפ"ו נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים.
המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.
בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, והתעורר צורך להקים במקום ישיבה.
ממייסדי הישיבה היה הרה"ת מיכאל טייטלבוים, ואת עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרה"ת אבא פליסקין והרה"ת מנחם מענדל פוטרפס. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב יונה כהן, ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב זלמן שמעון דבורקין והרב משה רובינסון. ה"משפיע" היה הרב ניסן נמנוב.
מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ תש"ו, שאז עזבו רוב רובם של אנ"ש חסידי חב"ד את סמרקנד והיגרו מרוסיא.
אבל גם לאחר שרוב רובם של חסידי חב"ד הגרו מהמדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט יותר. יתירה מזו: מעגל החסידים ותלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אליהם רבים מיהודי בוכרה. הייתה תקופה שהגיעו לישיבה גם מערים אחרות. כך זה נמשך עד לשנות הלמ"ד.