בר מצוה
בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות.
ישנן שיחות רבות של הרבי בענין, ולוקטו על ידי ארגון היכל מנחם בספר שערי בר מצווה.
על[1] הפסוק[2] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[3], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו הי"ד. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"[4] נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה מעת הברית-מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[5], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[6], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[7].
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[8].
הערות שוליים
- ↑ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
- ↑ תהלים ב, ז.
- ↑ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
- ↑ תהלים קט, ד.
- ↑ או"ח – סוף מהדו"ב.
- ↑ זח"ב צד, ב.
- ↑ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
- ↑ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.