שלום דובער ליפשיץ
הרב שלום דובער ליפשיץ היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ומייסד ויו"ר ארגון יד לאחים.
קורות חייו
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בשנת תרפ"ט ברוסיה לרב ישראל לייב ליפשיץ. בילדותו עלה לארץ הקודש והתיישב ברמת גן ולמד בישיבות אחי תמימים תל אביב אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק ואצל הרב פוברסקי. בהמשך עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק.
בשנת תש"י הקים - בברכת כ"ק אדמו"ר הריי"צ - את ארגון יד לאחים.
בתשכ"ה נשא את רעייתו, בת הרב נחום גולדשמיד; בתש"ל מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. בתשמ"א מונה בהוראת הרבי לרב קהילת חב"ד, כממלא מקום הרב גדליה אקסלרוד, ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'.
בתשל"ז הוציא, יחד עם גיסיו, את הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.
בתשנ"ו הצטרף לקונגרס הרבנים למען השלום והי' לאחד מראשי הפעילים למען שלימות הארץ.
ארגון "יד לאחים"
| ערך מורחב – יד לאחים |
בזמן לימודיו של הרב ליפשיץ בישיבת פונוביז', נכנס במהלך אחד משיעוריו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מדריך ממחנה עולי תימן ב'עין שמר' וסיפר על החינוך הכפרני בו מחנכים את ילדי העולים. הרב כהנמן פנה לבחורים ושאלם מי מתנדב ללכת להציל את הילדים. הרב ליפשיץ נענע לבקשה ויחד עם עוד שני בחורים, הרב שלמה נח קרול (לימים רבה של חמד) והרב יצחק יעקובוביץ (לימים רבה הראשי של הרצליה), הסתננו למחנה 'עין שמר' והוציאו משם מספר נערים והשיבום להוריהם.
פעולה זו הייתה אבן היסוד לארגון "חברי פעילי המחנה התורני" שמיסד את הפעולות להצלת היהדות ובשנת תש"י תחת השם "ארגון הפעילים יד לאחים", בראשותו של הרב ליפשיץ.
הארגון הינו היחיד הניצב עד היום בחזית המאבק לשמירת הגחלת בקרב העולים מארצות תימן, מרוקו, תוניס, לוב, הונגריה, גרוזיה, פולין ומדינות חבר העמים. במרוצת הזמן הוקמו מוסדות לנוער ונפתחו ארגוני-בת כגון; "ישיבות לעם" ו"חיזוק הדת" במסגרתם יצאו פעילים להפצת היהדות. כמו כן, פועל הארגון להצלת יהודים מכתות מיסיון ופדיון שבויים מטמיעה בקרב עמים זרים.
משפחתו
- בניו
- בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.
- בנו הרב שמואל שלמה ליפשיץ, ר"מ בתומכי תמימים מגדל העמק.
- חתניו
- חתנו הרב בנימין קופרמן ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק (קטנה) ודיין ברמת גן.
- חתנו הרב שלמה חיים פלדמן ראש ישיבת תומכי תמימים חולון.