ניגון ידידי רועי מקימי
ידידי רועי מקימי או ("ניגון לר' ישראל נאגרוב") הינו ניגון רגש המקונן על אורך הגלות. חיברו ר' ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר צפת. שיר זה, מביע תפילה מהשם יתברך להוציא את עמו מהגלות.
ניגון זה היה מושר אצל חסידי חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בשנת תרמ"ג לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות דמעות[1]. אדמו"ר הריי"ץ אמר[2] שניגון זה הגיע מארץ ישראל לחסידי חב"ד" על ידי ר' שניאור זלמן סלונים, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.
ניגון זה הוא ניגון ש"י בספר הניגונים ונרשם מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר.
מילות הניגון
יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן
שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן
רְעֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן
אֱמֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן
לְעִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן
חוֹן עַל עֲנִיִּים מְרוּדִים צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן
זְכֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן
קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וּמְהֵרָה עַל יַד מוֹנֶה עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן
בְּנֵה מִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל
יֹאמַר בָּא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן }}
קישורים חיצוניים
חסיד רבי צבי הירש קוניקוב שר את השיר, כשהוא מקדים שבכל מילה מהשיר רמוזים סודות עמוקים ונוראים. לאחר ששר את הניגון, מסביר רבי צבי הירש את עומק הניגון.
מקורות
- ↑ מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר
- ↑ סעודת שמיני עצרת תש"ג