שביעי של פסח
שביעי של פסח, הוא חג החל ביום השביעי של חג הפסח, ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה אחרון של פסח.
ענין החג
הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח, כנ״ל.
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
סעודת משיח
| ערך מורחב – סעודת משיח |
הבעל שם טוב הנהיג אשר ביום אחרון של פסח יערכו סעודה שלישית, ונקראת "סעודת משיח" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת משיח". בסעודה יאכלו מצות. בתרס"ו, תיקן הרבי הרש"ב לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת הסעודה.
מקורות
קישורים חיצונים
סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח חב"ד אינפו