ניו הייבן
העיר ניו הייבן (באנגלית: New Haven) היא השנייה בגודלה במדינת קונטיקט שבארצות הברית[1] ומתגוררים בה כ-130,000 נפשות, ובעבר שימשה כבירת המדינה.
העיר הינה עיר חוף, שנוסדה לפני כ-400 שנה בשנת ה'שצ"ח, ובה שוכנת 'אוניברסיטת ייל', הנחשבת לאחת מהאוניברסיטאות המובילות בעולם.
בחסידות חב"ד
בראש חודש תמוז שנת תש"ד נוסדה מחלקה של ישיבת אחי תמימים ניו הייבן, בהנהלת הרב מרדכי דובער אלטיין ושני עוזריו הרב דובער ליווי והרב זאב שילדקרויט. בתחילת חורף שנת תש"ה נבנה בנין מיוחד עבור הישיבה ולאחר שיפוצים נחוצים נכנסו התלמידים לגור בו.
בחודש אלול תש"ו שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב משה יצחק הכט לסייע לישיבה שנקלעה לחובות וקשיים, והוא פעל שם במסירות נפש במשך עשרות שנים בשליחות רבותינו נשיאינו, ובהצלחה גדולה.
זמן קצר לאחר הגעתו לניו הייבן, לצד הישיבה, ייסד הרב הכט בביתו בית הספר יהודי, וחודשים ספורים לאחר הקמתו מנה המוסד מעל ל-150 תלמידים.
בשנת תשכ"ה פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר הרבנית חנה נפטרה בו' תשרי, ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'[2], ובמשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.
בי"א ניסן תשל"ב הגיש הרב הכט לרבי ביחידות, את מפתח העיר, בשמו של ראש העיר[3].
בתחילת הקיץ של שנת תשל"ו ייסד ר' דוד שלמה דייטש, את סניף ישיבת תומכי תמימים בעיר 'ישיבת בית דוד שלמה' ובשנת תשל"ח מונה הרב יוסף יצחק קלמנסון לעמוד בראשה.
בשנת תשס"ד נפתחה גם ישיבה קטנה לצידה של הישיבה הגדולה, וזמן קצר לאחר מכן הקהילה המקומית - שעד אז מנתה כמעט משפחות שלוחים ואנשי המוסדות בלבד - רשמה תנופת התפתחות, ומכ-25 משפחות צמחה תוך עשר שנים בלבד ל-150 משפחות, כאשר הקירבה היחסית של ניו הייבן לקראון הייטס (פחות משעתיים נסיעה), מסייע להתפתחות הקהילה, כמו משלוחים מרוכזים של בעלי חנויות ושירותים לקהילה בניו הייבן, ועוד, והיא מקיימת היום מוסדות ופעילות קהילתית מלאה כמו כל קהילה חב"דית אחרת, כולל סניף של נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה, מקוואות טהרה, מנייני תפילה והתוועדויות במועדים חסידיים, ועוד.
כיום פועל בעיר גם כולל אברכים חב"די בראשותו הרב שניאור זלמן קעסלער.
דמויות מרכזיות בעיר
- הרב ברוך שלום כהן - משפיע קהילת חב"ד
- הרב יוסף יצחק אלפרוביץ' - משלוחי הרבי בעיר, ומשפיע בישיבת חב"ד המקומית
- ר' קדיש רומנוף
- הרב יהושע נחום גודמן
קישורים חיצוניים
- לבנה אחרי לבנה, בפרוייקט 'הקהילות שלנו'
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אחרי העיר ברידג'פורט.
- ↑ במענה מראש חודש שבט תשכ"ה (מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: 1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית רבקה וכו']. 2) ע"פ הנ"ל מובן – שכדאי הוספת התיבה "בית", היינו "בית-חנה". 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב"ד. ויהא בשטומו"צ. ואזכיר עה"צ להצלחה רבה.
- ↑ הרב הכט הנציח ברשימותיו 'יחידות' זו, ובה נאמר בין השאר (מתוך 'תשורה' מיום רביעי י' כסלו תשס"ט עמ' 37-36): הרבי: אצלי אין זו בדיחה (דז'אק). כשאני מקבל "מפתח" - הרי על-פי המובא בהלכה כשמקבלים מפתח נהיים בעל-הבית. הרבי: האם הוא (ראש העיר) יהודי? הרב הכט: לא, הוא גוי. וזו הפעם הראשונה שמוסרים [=העירייה] מפתח של עיר. הרבי: מהיכן ידע כל העניינים, האם מסרת לו? הרב הכט: הוא היה בחגיגות היובל [=25 שנה לפעילות הרב הכט בניו-הייבן] שם שמע אודות הרבי וכו'. הרבי: הרי עכשיו הוא הזמן שצריך להיות "ואשרו אתכם כל העמים". הרבי: אני מקבל את ה"מפתח" לא כעניין אישי אלא כהכרה במוסדות שיש לי הזכות לעמוד בראשם. ומסירת המפתח הרי זו הוכחה שהוא [=ראש העיר] מרוצה מכך שאחד מהמוסדות הוא בעירו. וזה גם אומר שהוא מוכן לעזור למוסדות עם כל האפשרויות שברשותו. הוא כותב יפה מאד על "בית חנה" [=המוסד שהוקם על ידי הרב הכט]. הרב הכט: שהרבי יהיה בריא. הרבי: שהחסידים יהיו בריאים ושנשמח עם חסידים. הרב הכט: חסידים עם הרבי תמיד שמחים..