משתמש:ישראל - בוט/ארגז החול: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל - בוט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל - בוט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
שלום! זהו דף נסיונות עבור הרובוט. | שלום! זהו דף נסיונות עבור הרובוט. | ||
החלק הראשון עוסק בפרטי התגלחת בטירופאטי משם נוטלים את השערות. בפרק זה עוסק המחבר בתיאור המקום, מהו ענין התגלחת? מהו סדר ה”עבודה”? דיון בשאלה האם מביאים את השערות בפני האליל, או מקטירים אותם? האם מקום התספורת אכן נחשב “בפני העבודה זרה”? האם התספורת היא “דרך עבודתו” של האליל? | |||
החלק השני עובר בצורה חדה לפלפול הלכתי עמוק ומרתק בצדדי השאלה ההלכתית, והוא עוסק בביאורים השונים בדיני תקרובת ע”ז האסורה בהנאה, האם מי שחותך את השערות בפועל, אינו מכוין לשם ע”ז? האם אין איסור בעצם הקניה, שמוסרים כסף לבית ע”ז? האם אין הידור להתרחק בכל זאת מדבר שהיה שייך לענייני ע”ז? מהן הפעולות שנעשות שמתירות בפועל את השימוש בשערות הגזוזות, ועוד שורה של ביאורים, הארות והערות הלכתיות מובהקות. | |||
יצויין כי הפרק ההלכתי נעשה תוך דיונים רצופים עם מורי הלכה מובהקים. | |||
בחלק שלישי מופיעים הנספחים שעוסקים בהתרחשויות שארעו סביב הפרשה עצמה. הוא מביא את שיעורו של אחד מגדולי הרבנים, וקובע בהחלטיות כי הפרשנות שנתנו העדים לפני בתי הדין - איננה נכונה על סמך שורה של עובדות מהימנות ומוצקות. | |||
בסיום הספר מובאים צילומי מסמכים, בין השאר את מכתבו של פרופסור לפילוסופיה אלן מוריניס מוונקובר קנדה ששהה במקום שנים רבות; מכתב אחד הרבנים, ובו מחקרם של הפרופסורים אננד מוהן ודיאנה עק; שער הספר “טירופאטי היה מקדש בודהיסטי”, וכן פרסום רשמי של ה”מקדש” בטירופאטי בענין מהות התגלחת. | |||
בסוף הוא מתייחס אל המלחמה הכוללת שמנהלים גורמים אינטרסנטים כנגד עצם חבישת הפאה, וזאת בהוראתם של גדולי ישראל. הרב וולפא מביא רשימה של גדולי ישראל שהתירו ועודדו לבישת פאה נכרית בדווקא, ובראש ובראשונה דעתו הבהירה והברורה של נשיא הדור ומשיחו, הרבי מלך המשיח. |
גרסה מ־05:26, 4 ביולי 2007
ב"ה
שלום! זהו דף נסיונות עבור הרובוט.
החלק הראשון עוסק בפרטי התגלחת בטירופאטי משם נוטלים את השערות. בפרק זה עוסק המחבר בתיאור המקום, מהו ענין התגלחת? מהו סדר ה”עבודה”? דיון בשאלה האם מביאים את השערות בפני האליל, או מקטירים אותם? האם מקום התספורת אכן נחשב “בפני העבודה זרה”? האם התספורת היא “דרך עבודתו” של האליל?
החלק השני עובר בצורה חדה לפלפול הלכתי עמוק ומרתק בצדדי השאלה ההלכתית, והוא עוסק בביאורים השונים בדיני תקרובת ע”ז האסורה בהנאה, האם מי שחותך את השערות בפועל, אינו מכוין לשם ע”ז? האם אין איסור בעצם הקניה, שמוסרים כסף לבית ע”ז? האם אין הידור להתרחק בכל זאת מדבר שהיה שייך לענייני ע”ז? מהן הפעולות שנעשות שמתירות בפועל את השימוש בשערות הגזוזות, ועוד שורה של ביאורים, הארות והערות הלכתיות מובהקות.
יצויין כי הפרק ההלכתי נעשה תוך דיונים רצופים עם מורי הלכה מובהקים.
בחלק שלישי מופיעים הנספחים שעוסקים בהתרחשויות שארעו סביב הפרשה עצמה. הוא מביא את שיעורו של אחד מגדולי הרבנים, וקובע בהחלטיות כי הפרשנות שנתנו העדים לפני בתי הדין - איננה נכונה על סמך שורה של עובדות מהימנות ומוצקות.
בסיום הספר מובאים צילומי מסמכים, בין השאר את מכתבו של פרופסור לפילוסופיה אלן מוריניס מוונקובר קנדה ששהה במקום שנים רבות; מכתב אחד הרבנים, ובו מחקרם של הפרופסורים אננד מוהן ודיאנה עק; שער הספר “טירופאטי היה מקדש בודהיסטי”, וכן פרסום רשמי של ה”מקדש” בטירופאטי בענין מהות התגלחת.
בסוף הוא מתייחס אל המלחמה הכוללת שמנהלים גורמים אינטרסנטים כנגד עצם חבישת הפאה, וזאת בהוראתם של גדולי ישראל. הרב וולפא מביא רשימה של גדולי ישראל שהתירו ועודדו לבישת פאה נכרית בדווקא, ובראש ובראשונה דעתו הבהירה והברורה של נשיא הדור ומשיחו, הרבי מלך המשיח.