אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעריכה}} '''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים, בארץ ישראל. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים | '''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון. | ||
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב). | |||
== מנהגי חב"ד == | == מנהגי חב"ד == | ||
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, מנהג | |||
גרסה מ־14:47, 18 בינואר 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).
מנהגי חב"ד
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, מנהג