שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח ר' '''שלום יהודה לייב גנזבורג''' ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[תרפ"א]].  
הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[ה'תרפ"ה]] לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת (?).
היה הבכור, אחריו נולד אחי הרה"ח הרב יצחק ואחריו אחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.  


הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, שנסתלק חצי שנה לפני כן, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.
בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]].  


בצעירותו שירת בצבא האדום ברוסיה, ומאוחר יותר עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]]. בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה, מהמפורסמות שבחסידות [[גור]], ועבר לגור בעיר [[בני ברק]].
בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה,
[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"] היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל [[ה"ישמח ישראל"]] מ[[אלכסנדר]], באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות [[גור]]],  
לאחר נישואיו עבר לגור בעיר [[בני ברק]].


בהוראת [[הרבי]], שימש כל ימיו כשו"ב בעיר.  
הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.


מספרים עליו, כי היה בקי בכל ה[[שו"ע]] ומפרשיו - בעל פה.
לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב(?)).


בערך בשנת [[תשל"ו]], נסע עם זוגתו ובניו (הרה"ח ר' [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והר' [[משה דוב גנזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאח השלישי - הרה"ח ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשאר ב[[ארץ הקודש]]) ל[[אוסטרליה]], לשמש שם כשו. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
בהוראת [[הרבי]], שימש כשו"ב בעיר בני ברק עד ה'תשי"ב.


בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים וארבע בלבד.  
מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.
 
לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והרה"ח הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו ב[[ארץ הקודש]]) ל[[סידני, אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
 
בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים בלבד.  




== משפחתו ==
== משפחתו ==


*בנו הבכור - הרה"ח ר' יוסף שמחה שי' - שליח כ"ק אד"ש ורב היישוב עומר.
*בנו הבכור - הרה"ח הרב יוסף שמחה שי' - שליח כ"ק אד"ש ורב היישוב עומר.
*הרה"ח ר' חיים לוי יצחק שי' - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וכותב טור שבועי בעיתון "בית משיח".
*הרה"ח הרב חיים לוי יצחק שי' - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וכותב טור שבועי בעיתון "בית משיח".
*מרת רות הנדלס תי', חיפה.
*מרת רות הנדלס תי', חיפה.
*הרה"ח ר' משה דוב גינזבורג - שליח כ"ק אד"ש ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.
*הרה"ח הרב משה דוב גינזבורג - שליח כ"ק אד"ש ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
משתמש אלמוני