רב הונא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:56, 12 בנובמבר 2010

האמורא האלוקי רב הונא בבלאה, הוא סתם רב הונא שבש"ס תבנית:הערת שוליים.

תולדות

רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא רב תבנית:הערת שוליים.

היה חבירו של רב כהנא הראשון, ור' אמי ור' אסי כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של רבי אבא בר רב הונא, שנודע בשם רבה בר רב הונא תבנית:הערת שוליים. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייאתבנית:הערת שוליים.

חכם גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו רבא, ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא תבנית:הערת שוליים.

רב חסדא מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' תבנית:הערת שוליים.

בתחילה היה רב הונא עני מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות יין לקידוש, מישכן את חגורתו לקנות יין ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת רב, ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של רב בפשיטות תבנית:הערת שוליים. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים תבנית:הערת שוליים כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו שמואל - ואילך תבנית:הערת שוליים.

תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה תבנית:הערת שוליים. היה מאריך בשיעוריו מאודתבנית:הערת שוליים.

אמרותיו

אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו. תבנית:הערת שוליים.

אמר רב הונאתבנית:הערת שוליים היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימיםתבנית:הערת שוליים ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולםתבנית:הערת שוליים ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשוןתבנית:הערת שוליים

מפרש הבעל שם טוב תבנית:הערת שוליים: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות, ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

תלמידיו

רבי תנחומא
רבי אבא בר זבדא, רב גידל, רבי חלבו, רב ששת, מוזכרים בגמראתבנית:הערת שוליים שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
רב אחא בר יעקב ג"כ כמעט ונעקר, ובעקבות רפואה מסוימת ניצל.

לקריאה נוספת

לקוטי שיחות כרך לט הוספות, ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה, הוספה - ביאורים באגרת התשובה.

הערות שוליים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]] {{הערת שוליים|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
+==תולדות==
-היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערת שוליים|1=[[ מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.
+רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערת שוליים|1=[[ מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.
 היה חבירו של [[רב כהנא הראשון]], ו[[ר' אמי]] ו[[ר' אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערת שוליים|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערת שוליים|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.