שמואל שמעלקא מניקלשבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העתקה מערך שאני פתחתי בויקיפדיה, והספיק להשמין...)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ניקלשבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]
[[קובץ:ניקשלבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].


שורה 9: שורה 9:
יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל '''ההפלאה''', החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]].{{מקור}}
יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל '''ההפלאה''', החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]].{{מקור}}


ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] [[1778]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.  
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.  


==מנהיגותו==
==מנהיגותו==
בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר [[ריטשוואל]]; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי [[ישראל מקוז'ניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין").
בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי [[ישראל מקוז'ניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין").


בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר [[שינובה]], ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]].
בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]].


בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז [[מורביה]]. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי [[יצחק אייזיק מקאליב]] ורבי [[מרדכי בנעט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.
בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי בנעט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, [[אב"ד]] [[טרייביטש]], חתן דודו - אחי אביו רבי [[פנחס הורוביץ]].
* בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, אב"ד טרייביטש, חתן דודו - אחי אביו רבי [[פנחס הורוביץ]].
* בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, [[אב"ד]] [[קאטלבורג]] הסמוכה ל[[פרשבורג]].
* בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, אב"ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג.


== ספריו ==
== ספריו ==

גרסה מ־06:01, 6 בספטמבר 2010

ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג

רבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, היה מתלמידיו של המגיד ממזריטש.

ביוגרפיה

רבי שמעלקא נולד בשנת תפ"ו בטשורטקוב, לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב לצדיק,[1].

היתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי יעקב יצחק מלובלין הידוע בשם החוזה.

יחד עם אחיו רבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה, החל לנסוע אל המגיד ממזריטש, ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי יעקב יצחק מלובלין.[דרוש מקור]

בראש חודש אייר תקל"ח נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.

מנהיגותו

בשנת תקי"ד, כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים ישיבה אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי החסידות רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין").

בשנת תקכ"ג בערך, התקבל לאב"ד בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו החוזה מלובלין.

בשנת תקל"ג עבר לכהן כרב העיר ניקלשבורג שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי מרדכי בנעט (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.

משפחתו

  • בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, אב"ד טרייביטש, חתן דודו - אחי אביו רבי פנחס הורוביץ.
  • בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, אב"ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג.

ספריו

מחזק את אדמו"ר הזקן לסיים את השולחן ערוך

בני אדה"ז מעידים בהקדמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי פנחס הורביץ לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".

נפטר ביום ג', ב' דראש חודש אייר תקל"ח. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.

הערות שוליים

  1. על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.