רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הסנדלר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוחנן הסנדלר]]
[[קובץ:הסנדלר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוחנן הסנדלר]]
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן ה[[בית השני]], יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}.
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן ה[[בית המקדש]] השני, יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}.


מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות {{הערת שוליים|יוחסין.}}, אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות {{הערת שוליים|יוחסין.}}, אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.

גרסה מ־19:50, 5 בספטמבר 2010

קובץ:הסנדלר.JPG
ציונו של רבי יוחנן הסנדלר

התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן הבית המקדש השני, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].

מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [3], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.

היה תלמידו של רבי עקיבא [4], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה [5]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות [6].

היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה [7].

אמרותיו

רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים [8].

הערות שוליים

  1. ירושלמי חגיגה פרק ג, הלכה א.
  2. סדר הדורות וערוך.
  3. יוחסין.
  4. ברכות דף כב, עמוד א.
  5. מדרש קהלת רבה יא, י.
  6. ירושלמי חגיגה פרק ג, הלכה ה.
  7. ספרי דברים פיסקא פ.
  8. משנה מסכת אבות פרק ד, יד.