מידות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[בי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | ||
==ראו עוד== | |||
*[[מידת העזות]] | *[[מידת העזות]] | ||
*[[רחמנות]] | *[[רחמנות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־15:37, 2 בספטמבר 2010
המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
בניגוד לאומות העולם הנולדים עם כל המידות רעות, יהודי נולד עם מידות טובות שהם בנפש הבהמית שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמיאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[2]
מכל מלמדי השכלתי
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
- הצנע לכת.
- מעמיד עצמו בסכנה - מסירות נפש.
- דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
- עמל בטרחא גדולה.
- זריזות.
- בוטח ומקווה - בטחון.
- אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[3]
מידות טובות ותורה
בהיום יום מובא, כי רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים במסכת גיטין[4], ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר בי שמעון בן יוחאי שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[5].
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
- ↑ אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
- ↑ היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.
- ↑ ס"ז א.
- ↑ היום יום, כ"ג אלול.