|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:קרליץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזון איש]]
| |
| [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
| |
| הרב '''אברהם ישעיה קרליץ''', המכונה '''החזון איש''' הי' [[רב]], [[פוסק]] ומהיג הציבור הליטאי ב[[ארץ הקודש]]
| |
|
| |
|
| ==ביוגרפיה==
| |
|
| |
| נולד בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב שמריהו יוסף, רב בעיירה קוסובה, ולאמו בתו של הרב שאול קצנלנבוגן.
| |
|
| |
| אביו הי' [[גאון]] ו[[צדיק]]; כל ימיו חי בהשראת ספרי השל"ה הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}}.
| |
|
| |
| החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו.
| |
|
| |
| עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ד]]. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]], נגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה בסוברו שזה חוכא ואיטלולא כל המכירה.
| |
|
| |
| נחשב למחדש בהלכה - חלק על פסקים מקובלים של רבני ארץ ישראל, בנושאי [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.
| |
|
| |
| נפטר בשנת [[תשי"ד]].
| |
|
| |
| ==יחס הרבי==
| |
|
| |
| בשנת האבילות אחרי הרבי הריי"צ, הרבי התפלל בחדר של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר התפילה, שוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים. {{הערת שוליים|דיוקנו של חסיד עמוד ק.}}.
| |
|
| |
| לעומת זאת, במהלך ביקור אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ בשנת [[תשי"ד]] חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א - אמר הרבי כי החזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כי '''אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]]'''. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]].<ref> עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], [[משבחי רבי]] עמ' 126.</ref>
| |
|
| |
| ==עם חסידי חב"ד==
| |
|
| |
| לחזון איש היו קשרי ידידות והערכה עם [[חסיד]]י חב"ד; כך לדוגמא, על הספר [[טהרת מים]] לרב [[ניסן טלושקין]] אמר כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|ההוצאה החדשה, במבוא, וש"נ.}}.
| |
|
| |
| ==חילוקי דעות==
| |
|
| |
| === פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] ===
| |
|
| |
| בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.
| |
|
| |
| בשבתות הבאות שלאחר הפסק, נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. בסופו של דבר, ב[[יום הכיפורים]], רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי,<REF> לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי.</REF> ובמקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו את פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי" - ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים.
| |
|
| |
| חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]], והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.
| |
|
| |
| [[הרבי]] סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>
| |
|
| |
| === עם הגרא"ח נאה ===
| |
|
| |
| בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.
| |
|
| |
| למרות המחלוקת, היו החזו"א והגרא"ח נאה בידידות גדולה{{הערת שוליים|בענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה: החזו"א: כתב לר' חיים: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים כותב לו "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש". כמו"כ ביקרו איש את רעהו מספר פעמים.}}
| |
|
| |
| === חזית דתית ===
| |
| כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. חבר הכנסת הרב [[שלמה לורנץ]] הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו] </ref>
| |
|
| |
|
| |
| ===מחלוקת בנוגע למקווה===
| |
|
| |
| החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]], ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}.
| |
|
| |
| ==יחידי סגולה==
| |
|
| |
| הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א. יש שאומרים כי הבעיה היתה בעיקר מכיון שאת אדמו"ר הריי"צ תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזו"א הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".
| |
|
| |
|
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
|
| |
| {{ערך חסר}}
| |
|
| |
| [[קטגוריה:רבני ליטא]]
| |