שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלפה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלפה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | ||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס") לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-[[תל אביב]] במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. מנוחתו כבוד | בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס") לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-[[תל אביב]] במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | ||
נפטר ב[[י"א אלול תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | |||
[[קטגוריה:בית רבי]] | [[קטגוריה:בית רבי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ס]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ס]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ס]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ס]] | ||
גרסה מ־09:10, 24 ביוני 2007
הרב שניאור זלנן סלונים נולד בשנת תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרב מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי), שהיה בנה של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי).
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים.
בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.
בחורף תרמ"ו ב"מסע יאלטא", לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב שניאור המלמד של אדמו"ר הריי"צ.
בארץ ישראל
לאחר שחזר לארץ ישראל, החלפה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס") לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-תל אביב במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
נפטר בי"א אלול תרצ"ו מנוחתו כבוד בתל אביב.