ניסן נמנוב – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם רֶבּ ניסן) ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינוא]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינוא]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
הוא נודע ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].
הוא נודע ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].


נמנוב, נולד בעיירה [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת תרס"ד (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
נמנוב, נולד בעיירה [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת תרס"ד (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג (גרמניה)|פוקינג]] {{אנ|Pöcking}}, [[גרמניה]].  
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].  


ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברונוי]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "קבלת עול".
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברונוי]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "קבלת עול".