לדלג לתוכן

יואל כגן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יואל כגן''' ([[תרע"ב]] - ?) היה חסיד חב"ד מפעילי המחתרת להחזקת היהדות בברית המועצות, שנספה במהלך [[השואה]] ועקבותיו לא נודעו.
ר' '''יואל כגן''' ([[תרע"ב]] - [[תש"ב]]<ref>מרחב - ג, עמוד 221.</ref>) היה חסיד חב"ד מפעילי המחתרת להחזקת היהדות בברית המועצות, שנספה במהלך [[השואה]] ועקבותיו לא נודעו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ב]] בעיירה אסוואט שבאזור [[וועליז']] לאביו הרב [[רפאל כהן]], 'רפאל דער רב'.
נולד בשנת [[תרע"ב]] בעיירה אסוואט שבאזור [[וועליז']] לאביו הרב [[רפאל כהן]], 'רפאל דער רב'.


שימש כמחסנאי במפעל 'מעבעלשטשיק', ופעל להחזקת המחתרת היהודית בברית המועצות.
שימש כמחסנאי במפעל 'מעבעלשטשיק', ופעל להחזקת המחתרת היהודית בברית המועצות<ref>שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 69.</ref>.


בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[נחום הלל פינסקי]], ור' [[ישראל אורנשטם]] (גיסו של ר' [[חיים משה אלפרוביץ']]){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}.
בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[נחום הלל פינסקי]], ור' [[ישראל אורנשטם]] (גיסו של ר' [[חיים משה אלפרוביץ']]){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}.

גרסה מ־04:46, 18 במרץ 2026

ר' יואל כגן (תרע"ב - תש"ב[1]) היה חסיד חב"ד מפעילי המחתרת להחזקת היהדות בברית המועצות, שנספה במהלך השואה ועקבותיו לא נודעו.

תולדות חיים

נולד בשנת תרע"ב בעיירה אסוואט שבאזור וועליז' לאביו הרב רפאל כהן, 'רפאל דער רב'.

שימש כמחסנאי במפעל 'מעבעלשטשיק', ופעל להחזקת המחתרת היהודית בברית המועצות[2].

בתחילת חודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' נחום הלל פינסקי, ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ')[3], והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש[4].

נספה במהלך מלחמת העולם השניה, ועקבותיו לא נודעו[5].

הערות שוליים

  1. ^ מרחב - ג, עמוד 221.
  2. ^ שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 69.
  3. ^ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.
  4. ^ שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.
  5. ^ שבועון בית משיח גליון 518 עמוד 36.