יהודה לייב לאוואוט – הבדלי גרסאות

גרסה מ־09:11, 5 בפברואר 2026

הרב החסיד רב יהודה לייב לאוואוט (נולד בערך שנת תקנ”ו - ו’ אלול תרכ”ג) הי’ מחסידי כ”ק אדמו"ר האמצעי וכ”ק אדמו"ר הצ”צ ואחד ממיסידי המושבה ראָמאַנאָווקאַ שבפלך חרסון. ואביו של הגה”ח הרב אברהם דוד לאוואוט סב סבו של הרבי.

תולדות חיים

רב יהודה לייב נולד לערך בשנת תקנ”ו, לאביו החסיד ר' יצחק לָאוואוּט, מחסידי אדמו"ר הזקן ואח של ר’ מנשה בעל רוח הקודש לאוואוט מחסידי המפורסמים של אדמו"ר הזקן.

נשא את הרבנית פיגא בת החסיד ר' אליהו מחסידי אדמו"ר הזקן, וגר בפּאָלאָצק שברוסיה הלבנה.

בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).

השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל^[1]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.

עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את בנו הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל בנו הרב אברהם דוד לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.

זוגתו הרבנית פיגא נפטרה ביום שישי ערב שבת ה' אייר תרי"ג. ואחר כך נשא בזיווג שני את מרת יהודית בת ר’ נחום.

נפטר ביום שישי ערב שבת קודש ו' אלול תרכ"ג.

משפחתו

הרב הגאון ר’ אברהם דוד לאוואוט (תקע"ז - י"ז אדר תר"נ), הוא היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב בניקאָלאַיעוו שבפלך חערסאן שבאוקראינה, ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר ספרים. סב סבו של הרבי.
בנו ר’ שניאור זלמן לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ”ו), הי’ גביר וגר בניקאָלאַיעוו.
בנו ר' זעליג לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ”ז).
בנו ר’ אליקים לאוואוט.
בתו מרת עלקא אשת ר’ יצחק מתלמידי הרב הלל מפאריטש וסבו של החסיד ר' יצחק הורביץ (ידוע בכינויו ר’ איטשע דער מתמיד).

הערות שוליים

^ נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”.

[1] נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”.

[1]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).
-השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.
+השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל{{הערה|נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”.}}. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.
 עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את בנו הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל בנו הרב אברהם דוד לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 * בנו ר’ אליקים לאוואוט.
 * בתו מרת עלקא אשת [[ר’ יצחק]] מתלמידי הרב [[הלל מפאריטש]] וסבו של החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] (ידוע בכינויו ר’ איטשע דער מתמיד).
+{{הערות שוליים}}