שיחה:משיח מהחיים בגוף או בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ארוך ומכביד)
שורה 1: שורה 1:
התבנית סותרת את עצמה. ממ"נ הבעיה היא שם הערך, או האיחוד מפאת קוצרו. שניהם אגב לא נכונות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ט בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:19, 11 ביוני 2010 (UTC)
התבנית סותרת את עצמה. ממ"נ הבעיה היא שם הערך, או האיחוד מפאת קוצרו. שניהם אגב לא נכונות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ט בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:19, 11 ביוני 2010 (UTC)
:שם הערך בעייתי והפתרון הוא איחוד עם הערך [[מלך המשיח]] שכרגע הוא רק הפניה, משום מה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:43, 12 ביוני 2010 (UTC)
:שם הערך בעייתי והפתרון הוא איחוד עם הערך [[מלך המשיח]] שכרגע הוא רק הפניה, משום מה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:43, 12 ביוני 2010 (UTC)
==ביאור==
;בעבר פורסמה רשימה זו בכ"מ (לא אני כותבה), ונ"ל שהיא צריכה להיות הבסיס בערך. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
בקשר למלך המשיח איתא במסכת סנהדרין דף צח עמוד ב: "אמר רב: אי מן חייא הוא - כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא - כגון דניאל איש חמודות", ופירש רש"י שם: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש, דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה, כדאמרינן בבבא מציעא (פה, א), ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה, והאי כגון לאו דווקא, לישנא אחרינא: כגון רבינו הקדוש, כלומר, אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים, היינו כגון דניאל איש חמודות".
וצריך עיון כאן בכמה פרטים בדיוק לשונו הראשון של רש"י.
א. בנוגע לצד הראשון "אי מן חייא הוא" כותב רש"י "אם משיח מאותם שחיים עכשיו הרי וודאי היינו רבנו הקדוש". והדיוק כאן הוא שהרי רב אמר רק "כגון" רבנו הקדוש ואילו רש"י מוסיף כאן שהוא "וודאי". ועל כך לכאורה מוסיף רש"י וכותב: "והאי כגון לאו דווקא". ומה הפירוש בזה? שהרי רב כן אומר את הלשון "כגון". רק שלכאורה רש"י פה רוצה להדגיש שוב את מה שהסביר קודם ב"אי מן חייא .. וודאי היינו רבנו הקדוש". היינו שרק האישים שרב הביא "רבנו הקדוש" ו"דניאל איש חמודות" הם אלו המתאימים להגדרת ה"משיח" ובלתם אין. ולקמן יתבאר בע"ה.
ב. ויותר אינו מובן בנוגע לצד השני ("מן מתיא") שהרי רש"י מוסיף על זה שהוא ודאי דניאל, וכותב בלשון מוזרה קצת: "ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות". ולכאורה – בפשטות – הרי מדבר כאן רב במשיח העתיד לבוא, ואותו המלך המשיח העתיד לבוא "מן מתייא" הרי צריך לקום בתחיה כדי לגאול את עם ישראל, שזהו הפירוש ה"פשוט" של "אי מן מתיא" שהמלך המשיח יבוא "מן המתים". אבל רש"י כאן לא זו בלבד שלא כותב שיהי' מישהו בעתיד כגון דניאל (כנ"ל ובלישנא אחרינא) ולא זו בלבד שרק דניאל יכול להיות המשיח אלא שמוסיף ומדייק: "ואם היה .. היה דניאל". והרי למשיח שלו אנו מחכים היה מתאים כאן הלשון "ואם יהיה .. יהיה דניאל" ולא בלשון עבר (או לפחות "אם משיח [יבוא] מאותן שמתו כבר" בהשמטת מילת "היה"). וצ"ע.
ולכאורה היה אפשר לומר בישוב התמיהה השניה שלרש"י רב כאן סובר כר' הלל ש"אין להם משיח לישראל" מכיון שה"משיח" היה כבר דניאל. והוא הלאה בדף צט עמוד א: "רבי הילל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרבי הילל. חזקיה אימת הוה - בבית ראשון, ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני ואמר (זכריה ט') גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות." ורש"י פירש שם: "אין להם משיח לישראל - אלא הקדוש ברוך הוא ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו. שרי ליה מריה - ימחול לו הקדוש ברוך הוא, שאמר דברים אשר לא כן. ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני - דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו' ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון, אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש." היינו שדעת רבי הילל היא ש"אין להם משיח לישראל" מכיון שהמשיח כבר היה המלך חזקיה, ובו נתקיימו הבטחות התורה ונבואות הנביאים.
ולכן כתב כאן רש"י שדניאל היה המשיח ואינו כותב שדניאל יהיה המשיח, וכמו שחזקיה היה המשיח לדעת רבי הילל כך דניאל היה המשיח לדעת רב (ולהוסיף עוד שע"פ זה צריכה אולי להיות הקריאה ברש"י: "ואם היה מאותן שמתו – כבר היה דניאל" ולא "ואם היה מאותן שמתו כבר – היה דניאל", וק"ל).
אבל לכאורה אי אפשר לומר כן שהרי באותו עמוד מובאית עוד מימרא בשם רב: "אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני משיח. אמר רב יוסף: פשיטא! ואלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו? - לאפוקי מדרבי הילל דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה." ופירש רש"י שם: "דאכלי שני משיח - שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה", ובד"ה "אין משיח לישראל": "שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל ועמד ורעה בעוז ה'."
ואם כן לכאורה רב ס"ל לאפוקי מדעת רבי הילל ש"אין להם משיח לישראל" ולכאורה ס"ל שיש משיח העתיד לבוא. ואם כן הדרא קושיא לדוכתא – מהו זה שפירש"י שלפי רב ייתכן ש"כבר היה דניאל"?
ואולי הביאור הוא בהקדים:
דהנה בדעת רבי הילל כתב החתם סופר בשו"ת שלו (חלק ה - השמטות סימן קצב ד"ה מה שרוצים): "אפי' למ"ד אין משיח לישראל היינו קהיית עמים אבל בהמ"ק וירושלים ע"כ תחזור למקומה דאם נדחק ונפרש כל הנבואות על בית שני אבל פרש' אחרונה שביחזקאל בענין התרומה וי"ב שערי ירושלים בודאי עדיין לא נתקיימה ועתידה להתקיי'".
וכן הוא גם בחידושיו (חלק ב (יו"ד) סימן שנו): "והנה ר' הלל בפ' חלק צ"ט ע"א אמר אין משיח לישראל פירש"י אלא הקב"ה בעצמו יגאלם בלי שליח ופי' זה מוכרח הוא דאל"ה אדמקשה לי' רב יוסף מעני רוכב על החמור דיש לדחות דקאי על נחמי' כמ"ש רמב"ן סוף פי' שיר השירים ולא דחאו מדברי זכרי' שיצאו מים חיים מבית ה' וראיה זו כ' הרא"בע סוף זכרי' ע"ש אע"כ מזה אין ראיה דודאי גם לר' הלל יש גאולה אלא שאין משיח מלך"
(והוסיף עוד: "וגם בזה לית הלכתא כוותי' והאומר אין משיח וקים לי' כרבי הלל הרי הוא כופר בכלל התורה דכיילי אחרי רבים להטות כיון שרבו עליו חכמי ישראל ואמרו דלא כוותי' שוב אין אדם ראוי' להמשך אחריו" עיי"ש ובשו"ת הרדב"ז חלק ד סימן קפז כתב: "ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר. והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו. ומפני זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה משמו. והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור", ואכ"מ).
ולכאורה צריך עיון בדברי הח"ס (המיוסדים על רש"י כנ"ל מחידושיו) שאף לר' הילל שס"ל שאין להם משיח לישראל הרי תהי' להם גאולה ע"י הקב"ה. ואם הדברים כן הרי לא מובנת קושית הגמרא המובאת לעיל מרב גידל אמר רב, כדלקמן:
וזה לשון הש"ס: "אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני משיח. אמר רב יוסף: פשיטא! ואלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו? - לאפוקי מדרבי הילל דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה." ופירש רש"י שם: "דאכלי שני משיח - שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה".
ואם כדברי הח"ס שרק קהיית עמים לא תהיה אבל שאר הייעודים כן יהיו, הרי שוב אין רב מביא לאפוקי מר' הילל, שהרי גם לפי ר' הילל ייתכן "שובע שיהיה באותן הימים" רק שזה יבוא ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י המלך המשיח!
רק שיש לומר שאכן לפי הבנת רב יוסף כאן רב בא לשלול את דעת רבי הילל שגם גאולה כללית אין להם כלל, אבל אין רב בא לשלול את עצם הדעה ש"אין להם [מלך] משיח לישראל", ואה"נ שע"ז ייתכן שהוא בעצמו מסתפק, וכדלקמן.
כד דייקת שפיר תמצא שרש"י בדף צח ב כשבא לפרש בדברי רב גידל אמר רב בד"ה "אין משיח לישראל" כתב רק: "שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל ועמד ורעה בעוז ה'." ואילו כשבא לפרש את דברי רבי הילל בדף צט א הוא מוסיף על זה וכותב: "אין להם משיח לישראל - אלא הקדוש ברוך הוא ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו".
והיינו שלדברי רב שיטת רבי הילל היא שאין להם משיח (גאולה) לישראל כלל, וגם גאולה ע"י הקב"ה אין. וע"ז בא רב לאפוקי וס"ל שוודאי גאולה יש עכ"פ ע"י הקב"ה וודאי שיקוים הייעוד הזה ש"שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה" לכה"פ ע"י הקב"ה בעת הגאולה.
- ובמילים אחרות: בהוו"א דגמרא הדגש היה בדברי רב ש"עתידין ישראל דאכלי", וע"ז הקשו "פשיטא, אלא מאן", ותירוץ הגמרא הוא שזה לאפוקי מרבי הילל שאמר ש"כל הנבואות" כבר התקיימו בעבר ולכן לא עתידים להתקיים כלל, (אבל מענין "מלך המשיח" ע"ז לא מדובר כאן [אף שכן מוזכר כאן "שני משיח" י"ל שהדגש הוא על תקופת הזמן) -
אלא מאי שרב מסתפק בענין זה בכללתו, אם הגאולה תהיה ע"י המלך המשיח או שתהא ע"י הקב"ה. וכמו שמביא הלאה "אמר רב: אי מן חייא הוא - כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא - כגון דניאל איש חמודות". והכוונה בזה כדברי רש"י: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו ... ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה". שהספק בזה הוא האם משיח הוא מאותם שחיים עכשיו – ואז הרי הוא רבנו הקדוש – ואם אינו מאותם שחיים עכשיו אז הרי הוא ודאי היה כבר דניאל – ושוב כבר אין ולא יבוא עוד שכן "אין להם משיח לישראל" ורק "הקב"ה הוא ימלוך בעצמו".
- אמנם, מי הוא אותו "משיח" שהיה אמור לגאול את ישראל ע"ז יש כאן מחלוקת בין רב לרבי הילל: לרבי הילל כבר קוים הייעוד בחזקיה, ואילו לרב קויים ע"י דניאל, ולכאורה י"ל שהוא כדי שלא להכנס לכלל קושית הגמרא מזכרי', ועיי"ע בח"ס לעיל, ובספר העיקרים מאמר רביעי פרק מ"ב, ואכ"מ –
וא"כ הפי' ב"אם מן מתיא" היינו אם משיח הנו כבר "מן מתיא" והגאולה היא רק ע"י הקב"ה הרי הנבואות על המשיח היו על דניאל. ודעת זו (ש"אין להם משיח לישראל" והיא היא אותה הדעת – כנ"ל מרש"י - ש"אי מן מתיא הוא") נדחית היא להלכה, והמאמין בה "הרי הוא כופר בכלל התורה".
וע"פ הדברים הללו בביאור הקושיא "אם מן מתיא" יש לומר שה"ה להיפך בביאור "אי מן חייא".
והכוונה בזה היא: אם הגאולה באה היום הרי היא וודאי תבוא דווקא ע"י רבנו הקדוש שהוא "מאותם שחיים עכשיו" (והוא נשיא הדור וכו' וראה שיחת תזו"מ ה'תנש"א) ואם אינו רבנו הקדוש, הרי האפשרות השניה היא "מן מתיא" ואזי "כבר היה דניאל" (ודווקא הוא – שבו נתקיימו הנבואות) והגאולה תבא ע"י "הקדוש ברוך הוא [ש]ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו".
ועכ"פ נראה ברור שלרש"י (גם ללישנא ראשונה) אין אפשרות שדניאל יקום לתחיה ויהיה הגואל, (דא"כ הרי יכול היה לבאר בפשטות שדניאל יקום בתחי' וכו') והסיבה לזה היא כמבואר בלקו"ש חל"ה שיחת ויגש ג הערה 6 ש"תחילת פעולת מלך המשיח תהי' קודם הגאולה, כמבואר ברמב"ם .. ובודאי קודם תחית המתים (גם דצדיקים הקמים מיד ..)" ולכן אין דניאל יכול להיות משיח העתיד.


== איחוד ==
== איחוד ==

גרסה מ־21:28, 26 ביולי 2010

התבנית סותרת את עצמה. ממ"נ הבעיה היא שם הערך, או האיחוד מפאת קוצרו. שניהם אגב לא נכונות. --מחכים לביאת משיח, היום כ"ט בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 17:19, 11 ביוני 2010 (UTC)

שם הערך בעייתי והפתרון הוא איחוד עם הערך מלך המשיח שכרגע הוא רק הפניה, משום מה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:43, 12 ביוני 2010 (UTC)

איחוד

נא לא למחוק, בקרוב יקוצר ויאוחד עם מלך המשיח. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

כפשוט. --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום ט"ו באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים 18:26, 26 ביולי 2010 (UTC)