אבימלך (כתר מלכות) – הבדלי גרסאות
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ ←לפני אבימלך: עיצוב |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''"המקיפים דמלכות"'''. ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]]. | '''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''"המקיפים דמלכות"'''. ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]]. | ||
ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא | ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא]]ים - עולמות [[בי"ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה "עם" היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}} | ||
ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם. | ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת "לפני אבימלך". | על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת "לפני אבימלך". | ||
דבר זה רמוז בפרק ל"ד ב[[תהלים]]: {{ציטוטון|לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך}}. "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי "לפני אבימלך" - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]]{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]].}} | דבר זה רמוז בפרק ל"ד ב[[תהלים]]: {{ציטוטון|לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך}}. "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי "לפני אבימלך" - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]].{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]].}} | ||
עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של "ויגרשהו וילך" - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של "ויגרשהו וילך" - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | ||