משתמש:א.י.ל./טיוטה/שנות הנונ"ים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{טיוטה ציבורית}}
 == תש"נ ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תש"נ]], [[התרגיל המסריח]], [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה]], ‏‏[[סאטלייט]]}}
+[[התרגיל המסריח]] | [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה|חידוש פעילות חברת תהלים העולמית]] | ‏‏[[סאטלייט]]
-=== ראשי תיבות השנה ===
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''יסים.{{הערה|התועדויות תש"נ חלק א' עמ' 38}}
-=== התרגיל המסריח ===
-כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש"נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.
-בתקופת ממשלתו של [[שמיר]] החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת [[ועידת מדריד]] שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון.
-=== חידוש פעילות חברת תהלים העולמית ===
-בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי חברת תהלים העולמית את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל.
-בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] את הרב [[משה שמואל דייטש]], והציע את חידוש [[חברת תהלים העולמית|חברת התהלים]]. הרב [[שלום דוכמן|שלום הלוי דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[האוהל|אוהל]]' קרא למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב שלום הלוי דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' עוד בחג השבועות באותה שנה. ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה
-=== סאטלייט ===
-==== 'חנוכה לייב' ====
-בשנת [[תש"נ]] הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]] נחלו לערוך מפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים
-בשידור המיוחד נוטל [[הרבי]] חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא [[שיחה]] מיוחדת ששודרה לכל העולם. את [[12 הפסוקים]] אומרים ילדים מהמדינות השונות.
 == תנש"א ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תנש"א]], ‏‏‏[[התפרקות ברית המועצות]], [[כינוס השלוחות העולמי]], ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], [[השיחה הידועה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]], [[המטה העולמי להבאת המשיח]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ‏‏[[קבלת המלכות]],  [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],}}
+[[התפרקות ברית המועצות]] | [[כינוס השלוחות העולמי]] | ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] | [[השיחה הידועה]] | [[מלחמת המפרץ]] | [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] | [[המטה העולמי להבאת המשיח]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] | ‏‏[[קבלת המלכות]] | [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],
-=== ראשי תיבות השנה ===
-ראשי התיבות של השנה הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}. על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית.{{הערה|מענות קודש תש"נ מענה קצג.}}
-=== התפרקות ברית המועצות ===
-לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה [[ברית המועצות]] לקשיים כלכליים.
-בשנת ה'[[תשמ"ה]] מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'[[תשמ"ז]] הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות ברית המועצות, והכנסת שתי מושגים חדשים - '''גלאסונסט''' (פתיחות - יתר חופש אישי) ו'''פרסטרויקה''' (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.
-בשנת ה'[[תש"נ]] החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה [[קומוניזם|הקומוניסטית]], ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.
-ב[[כ"ז כסלו]] ה'[[תנש"א]] התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.
-ב[[חודש תמוז]] פורקה גם ברית ורשה, שהייתה ברית צבאית שאיחדה את המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.
-==== נסיון ההפיכה ====
-ב[[ח' אלול]] [[תנש"א]] הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה גרובצ'וב, ולמחרת, פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה, האומרת כי סמכויותיו ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו.
-בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בברית המועצות,
-בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.
-באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים,
-באותו שנה נערכו [[קעמפ|קעמפים]] בכל רחבי [[רוסיה]], ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.
-לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון}}.
-לאחר מספר ימים הודיע מיכאיל גרובצ'וב כי הוא מבטל את מצב החירום, ובד בבד נעצר סגן הנשיא ינאייב ומשתפי הפעולה איתו, ובכך הסתיים נסיון ההפיכה הכושל.
-=== כינוס השלוחות העולמי ===
-כינוס השלוחות העולמי הוא כינוס שנתי של שלוחות [[הרבי]] מרחבי העולם, המתקיים מדי שנה בסמיכות ל[[כ"ב שבט]] יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הכינוס מתקיים ב[[770]], במטרה לחזק את הקשר של השלוחות עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם השלוחות מתמודדות בעבודת השליחות במגוון סדנאות הרצאות ומפגשים.
-=== אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים ===
-אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים נוסדה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תנש"א]], (תחת השם "אגודת חסידי חב"ד בברית המועצות"), כדי לפעול עם יהודי רוסיה, וכדי לגאול את ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] שנשארו ב[[רוסיה]].
-במהלך השנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]] סבלה האגודה מהתנכליות והפגנות של לאומנים רוסיים, שמחו על הנסיון לפדות את הספרים.
-=== השיחה הידועה ===
-השיחה הידועה היא [[שיחה]] שנשא [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה הביע את צערו על האדישות בנושא [[הבאת המשיח]], והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה", מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.
-את השיחה פתח [[הרבי]] בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: '''תנש"א''' - [[ראשי תיבות]] "תהא שנת אראנו נפלאות", בשנה זו עצמה ב'''[[חודש ניסן]]''' - שעליו אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום '''[[כ"ז ניסן|כ"ז בחודש]]''' שהוא [[שלוש]] פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל '''[[כ"ח ניסן|כ"ח בחודש]]''' - מלשון כח, חוזק ותקיפות; '''י"ב ל[[ספירת העומר|עומר]]''' - כמספר ה[[שבטים]]; ליל '''י"ג לעומר''' - בגימטריא "[[אחד]]", רמז ל[[אחדות ה']] שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.
-בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "לא הועיל", אמר הרבי ש"אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה '''להבל ולריק'''".
-=== מלחמת המפרץ ===
-לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו. ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת{{הערה|בנוסף לסכסוכים קודמים ביניהם}}.
-לאחר כשבועיים, פלש צבא עיראק לכווית. וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.
-מהלך זה גרר תגובה חריפה מאת המדינות החברות ב[[האומות המאוחדות|או"ם]], ובהחלטה משותפת הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד [[כ"ט טבת]] [[ה'תנש"א]], או שתיגרר תגובה בינלאומית.
-סדאם לא התייחס, והודיע שלוקח את [[ארץ ישראל]] כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי סקאד וראשי נפץ כימיים.
-בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.
-לאחר פוג האולטימטום, בתאריך [[ב' בשבט]], פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה ב[[ארץ ישראל]] כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.
-פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי).
-ב[[י' אדר]] פלשו כוחות הקואליציה לכווית לאחר יומיים. החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, וב[[י"ד אדר]] הודיע נשיא ארצות הברית דאז, על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.
-באותה תקופה החלו [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב [[טוביה פלס]]. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את [[קונטרס]] שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.
-כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת [[הקב"ה]] ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.
-ביום [[כ"ג טבת]], כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".
-גם למחרת היום, הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.
-בבוקר של [[ב' בשבט]] החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.
-אלום למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס ה[[מזכיר]] להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת. שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לש{{יישור טקסט|מרכז|'''התבנית היא מכאן ומטה'''}}{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
-=== פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח ===
-==== הפסק הראשון ====
-[[קובץ:פסק_הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|299x299 פיקסלים|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
-בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן, התכנסו חסידי חב"ד ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב (תואר)|רבנים]] יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.
-ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון
-מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל
-הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.
-בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.
-לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.
-בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.
-==== הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו ====
-[[קובץ:הקראת_הפסק_דין_על_קברי_נשאי_חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
-ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]].
-ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.
-ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.
-למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.
-בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.
 == תשנ"ב ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ב]], [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]], [[התפרקות ברית המועצות]], [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה]], [[וכתתו חרבותם לאתים]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי]]}}
+[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]] | [[התפרקות ברית המועצות]] | [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה|הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח]] | [[וכתתו חרבותם לאתים]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח]]
-=== האירוע הבריאותי ===
-{{ערך מורחב|ערך=[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]]}}ב[[כ"ז אדר א']] עבר הרבי שבץ מוחי, בעת שהותו ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].
-בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] הקדוש ושם עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהלים]] במקום{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, השליח הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], נזכר היכן היה כאשר שמע על האירוע הבריאותי '''בכ"ז אדר א' תשנ"ב, והתובנות של החסידים בתקופה ההיא'''}}. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|1=[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.
-הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].
-=== הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח, ===
-=== התחלת התממשות הייעוד וכתתו חרבותם לאתים, ===
-=== הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח ===
-====== ראשי תיבות השנה ======
-הרבי פירש במספר הזדמנויות את ראשי התיבות של השנה, כשהמפורסם מביניהם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל", כמו גם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''ה" או "'''ב'''ו" או "'''ב'''ם" וגם "'''ב'''תוכה".
-אך ישנם גם פירושים פחות מצויים כגון: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות [[בינה|'''ב'''ינה]]", "'''נ'''פלאות [[ברזל|'''ב'''רזל]]", "'''נ'''פלאת '''ב'''עינינו", "'''נ'''פלאות '''ב'''נין", "'''נ'''ו"ן '''ב'''ו", "'''ש'''לח '''נ'''א '''ב'''יד '''ת'''שלח", כמו כן האות ב' במספר השנה משמשת כאות השימוש לכל מילה שיש.
-====== אירועים ======
-הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].
 == תשנ"ג ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ג]], [[הסכמי אוסלו]], [[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג]]}}
+[[הסכמי אוסלו]] | [[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג|מעמד קבלת המלכות]]
-=== הסכמי אוסלו ===
-=== מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג ===
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ג'''דולות
-== תשנ"ד ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ד]],}}
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ד'''גולות
-{{הערות שוליים}}