לדלג לתוכן

משתמש:א.י.ל./טיוטה/שנות הנונ"ים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תש"נ, התרגיל המסריח, חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה, ‏‏סאטלייט

ראשי תיבות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תהא שנת ניסים.[1]

התרגיל המסריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של יצחק שמיר במסגרת התרגיל המסריח (בשנת תש"נ) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ אליעזר מזרחי שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.

בתקופת ממשלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ויצחק רבין עלה לשלטון.

חידוש פעילות חברת תהלים העולמית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ז התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי חברת תהלים העולמית את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל.

בסמיכות לחג השבועות תש"נ עורר הרב שמואל אלעזר היילפרין את הרב משה שמואל דייטש, והציע את חידוש חברת התהלים. הרב שלום הלוי דוכמן כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'אוהל' קרא למזכירו הרב חיים יהודה קרינסקי והורה לו להודיע לרב שלום הלוי דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' עוד בחג השבועות באותה שנה. ההוראה הגיעה לארץ הקודש דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה

סאטלייט[עריכה | עריכת קוד מקור]

'חנוכה לייב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ הרב אברהם יצחק שם טוב וארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית נחלו לערוך מפגן פרסומי ניסא של שידורי לווין מהדלקות חנוכה מרכזיות אשר כונה סטעלייט - לראות ולהיראות. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים

בשידור המיוחד נוטל הרבי חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא שיחה מיוחדת ששודרה לכל העולם. את 12 הפסוקים אומרים ילדים מהמדינות השונות.

תנש"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תנש"א, ‏‏‏התפרקות ברית המועצות, כינוס השלוחות העולמי, ‏‏אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים, השיחה הידועה, מלחמת המפרץ, שנה שמלך המשיח נגלה בה, המטה העולמי להבאת המשיח, פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, ‏‏קבלת המלכות, האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה,

ראשי תיבות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי התיבות של השנה הינם "תהא שנת אראנו נפלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה[2]. על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של תנש"א ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית.[3]

התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה ברית המועצות לקשיים כלכליים.

בשנת ה'תשמ"ה מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'תשמ"ז הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות ברית המועצות, והכנסת שתי מושגים חדשים - גלאסונסט (פתיחות - יתר חופש אישי) ופרסטרויקה (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.

בשנת ה'תש"נ החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה הקומוניסטית, ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.

בכ"ז כסלו ה'תנש"א התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.

בחודש תמוז פורקה גם ברית ורשה, שהייתה ברית צבאית שאיחדה את המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.

נסיון ההפיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בח' אלול תנש"א הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה גרובצ'וב, ולמחרת, פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה, האומרת כי סמכויותיו ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו.

בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בברית המועצות,

בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.

באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים,

באותו שנה נערכו קעמפים בכל רחבי רוסיה, ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.

לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: "בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון".

לאחר מספר ימים הודיע מיכאיל גרובצ'וב כי הוא מבטל את מצב החירום, ובד בבד נעצר סגן הנשיא ינאייב ומשתפי הפעולה איתו, ובכך הסתיים נסיון ההפיכה הכושל.

כינוס השלוחות העולמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כינוס השלוחות העולמי הוא כינוס שנתי של שלוחות הרבי מרחבי העולם, המתקיים מדי שנה בסמיכות לכ"ב שבט יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא. הכינוס מתקיים ב770, במטרה לחזק את הקשר של השלוחות עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם השלוחות מתמודדות בעבודת השליחות במגוון סדנאות הרצאות ומפגשים.

אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים נוסדה על ידי הרבי בשנת תנש"א, (תחת השם "אגודת חסידי חב"ד בברית המועצות"), כדי לפעול עם יהודי רוסיה, וכדי לגאול את ספרי אדמו"ר הרש"ב שנשארו ברוסיה.

במהלך השנים תנש"א - תשנ"ב סבלה האגודה מהתנכליות והפגנות של לאומנים רוסיים, שמחו על הנסיון לפדות את הספרים.

השיחה הידועה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחה הידועה היא שיחה שנשא הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, בה הביע את צערו על האדישות בנושא הבאת המשיח, והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה", מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.

את השיחה פתח הרבי בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: תנש"א - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", בשנה זו עצמה בחודש ניסן - שעליו אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום כ"ז בחודש שהוא שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל כ"ח בחודש - מלשון כח, חוזק ותקיפות; י"ב לעומר - כמספר השבטים; ליל י"ג לעומר - בגימטריא "אחד", רמז לאחדות ה' שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.

בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "לא הועיל", אמר הרבי ש"אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה להבל ולריק".

מלחמת המפרץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו. ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת[4].

לאחר כשבועיים, פלש צבא עיראק לכווית. וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.

מהלך זה גרר תגובה חריפה מאת המדינות החברות באו"ם, ובהחלטה משותפת הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד כ"ט טבת ה'תנש"א, או שתיגרר תגובה בינלאומית.

סדאם לא התייחס, והודיע שלוקח את ארץ ישראל כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי סקאד וראשי נפץ כימיים.

בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.

לאחר פוג האולטימטום, בתאריך ב' בשבט, פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה בארץ ישראל כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.

פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי).

בי' אדר פלשו כוחות הקואליציה לכווית לאחר יומיים. החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, ובי"ד אדר הודיע נשיא ארצות הברית דאז, על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.

באותה תקופה החלו שיחותיו של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב טוביה פלס. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את קונטרס שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.

כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת הקב"ה ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.

ביום כ"ג טבת, כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".

גם למחרת היום, הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.

בבוקר של ב' בשבט החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.

אלום למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס המזכיר להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת. שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לש

התבנית היא מכאן ומטה


פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסק הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי

בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן, התכנסו חסידי חב"ד במוצאי שבת ל' ניסן לאסיפה דחופה בכפר חב"ד שאורגנה על ידי הרב זמרוני ציק והרב שמואל פרומר שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שהרבנים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב דוד חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' דוד נחשון הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של כפר חב"ד וחבר בית דין רבני חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי[5] שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון

מיד עם תום האסיפה נסעו לחצרות קדשנו הרב זושא ריבקין והרב טוביה פלס כשלוחים של האסיפה ושל כלל אנ"ש בארץ הקודש, וביום ראשון בבוקר מסרו דרך המזכירות כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי תפילת שחרית ניגש ר' זושא ריבקין אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות לחדרו הקדוש ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: "בשורות טובות והצלחה רבה". בהמשך נתקבל המענה על המכתב: "נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון".

בליל ב' אייר טסו לחצר הרבי הרב דוד נחשון ר' אבי טאוב והרב שמריה הראל במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום ב' אייר בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב יוסף אברהם הלר חבר בית דין צדק קראון הייטס, הרב גרשון מענדל גרליק רבה של מילאנו, הרב לוי ביסטריצקי רבה של צפת. הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה[6], וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב בנימין קליין את חתימת הרב גדליה אקסלרוד על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין בקברו של הרבי הקודם ובקברה של אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא. בהמשך הצטרפו הרב יהודה קלמן מארלאו והרב אברהם אזדאבא מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה "כל זה נלקח להציון"[7].

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: באלמא אטא, במז'יבוז', בליובאוויטש, ברוסטוב, בהאדיטש ובניעז'ין

באסרו חג של חג השבועות תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם.

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב יהודה קלמן מארלאוו - בשם בד"צ קראון הייטס, הרב שניאור זלמן גוראריה בשם ועד רבני ליובאוויטש והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי בשם בית דין רבני חב"ד באה"ק - כתב מינוי, בו ממנים את ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני רבותינו נשיאנו, והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: "אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'".

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו למוסקבה, משם המשיכו לליובאוויטש והקריאו את פסק הדין על קברם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, הבעל שם טוב במז'יבוז', המגיד ממעזריטש באניפולי, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב ועל קברו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק באלמא אטא. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם שיתפו בספק את ר' עקיבא מרשל מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: "לנסוע למז'יבוז' עכשיו"[8].

בהמשך לכך חשבו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של האריז"ל את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: "אזכיר על הציון"[9]. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: "ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון"[10]. בתשעה באב לקראת סיום הצום הוקרא הפסק במערת המכפלה, בקבר רחל ובכותל המערבי[11].

תשנ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תשנ"ב, האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד), התפרקות ברית המועצות, ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה, וכתתו חרבותם לאתים, פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי

האירוע הבריאותי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

בכ"ז אדר א' עבר הרבי שבץ מוחי, בעת שהותו באוהל.

בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"[12]. בפועל למחרת יצא הרבי לאוהל הקדוש ושם עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר 770, שהחלו באמירת תהלים במקום[13]. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "דער רבי איז געזונט" וציפייה לרפואתו השלימה[14].

הפעם הראשונה שהחסידים ראו את הרבי לאחר הסטרוק היה בחג השבועות תשנ"ב[15] ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד ראש השנה תשנ"ג שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, במרפסת.

הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח,[עריכה | עריכת קוד מקור]

התחלת התממשות הייעוד וכתתו חרבותם לאתים,[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי תיבות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי פירש במספר הזדמנויות את ראשי התיבות של השנה, כשהמפורסם מביניהם: "תהא שנת נפלאות בכל", כמו גם: "תהא שנת נפלאות בה" או "בו" או "בם" וגם "בתוכה".

אך ישנם גם פירושים פחות מצויים כגון: "תהא שנת נפלאות בינה", "נפלאות ברזל", "נפלאת בעינינו", "נפלאות בנין", "נו"ן בו", "שלח נא ביד תשלח", כמו כן האות ב' במספר השנה משמשת כאות השימוש לכל מילה שיש.

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב פנחס הירשפרונג - והוקרא על ידי הרב יצחק הנדל על פתח חדרו של הרבי בליל י"א ניסן תשנ"ב, במהלך הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג, ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים.

תשנ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תשנ"ג, הסכמי אוסלו, סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג

הסכמי אוסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי תיבות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תהא שנת נפלאות גדולות

תשנ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תשנ"ד,
ראשי תיבות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תהא שנת נפלאות דגולות

הערות שוליים

  1. התועדויות תש"נ חלק א' עמ' 38
  2. ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
  3. מענות קודש תש"נ מענה קצג.
  4. בנוסף לסכסוכים קודמים ביניהם
  5. הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון
  6. בימים בהם הרבי נסע לאוהל, טובל לפני כן במקווה.
  7. ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד
  8. ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית
  9. ליקוט מענות קודש
  10. מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א
  11. אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו
  12. חשבונו של עולם, עמ' 14.
  13. שבועון בית משיח גיליון 1401, השליח הרב שניאור זלמן ליברוב, נזכר היכן היה כאשר שמע על האירוע הבריאותי בכ"ז אדר א' תשנ"ב, והתובנות של החסידים בתקופה ההיא
  14. כ"ז אדר א' תשנ"ב באתר יומן 770.
  15. המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…