רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך חדש לקטגוריית תנאים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן ה[[בית השני]], יליד אלכסנדריה שבמצרים [ירושלמי חגיגה פרק ג, הלכה א | ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן ה[[בית השני]], יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}. | ||
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [סדר הדורות וערוך | מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [יוחסין], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. | ||
תלמידו של רבי | היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה {{הערת שוליים|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות {{הערת שוליים|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}. | ||
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה | היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את [[ארץ ישראל]] בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{הערת שוליים|ספרי דברים פיסקא פ.}. | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים | רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים {{הערת שוליים|1=משנה [[מסכת אבות]] פרק ד, יד.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
גרסה מ־17:59, 22 ביולי 2010
התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן הבית השני, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [יוחסין], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.
היה תלמידו של רבי עקיבא [3], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה [4]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות [5].
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{הערת שוליים|ספרי דברים פיסקא פ.}.
אמרותיו
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים [6].