רב יהודה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''רב יהודה''' היה תלמידם המובהק של רב ושמואל. מובא כי בעקבות מעשה מסוים בו שמואל לא מחה על מעשה מסוים ותל…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ראה הכל בתורה == | == ראה הכל בתורה == | ||
כל הענינים שבעולם – מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. | הרבי מוכיח, כי כל הענינים שבעולם – מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שוליים|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שוליים|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה – להיות דוגמתו גם בגשמיות. | ||
===רב יהודה ידע כל דבר בעולם === | |||
וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שוליים|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שוליים|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, | מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" – אע"פ שכל עסקו של רב יהודה הי' בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש תהלים יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערת שוליים|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – תענית ז, א).}}; משא"כ רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם – כי, בכח לימוד תורתו הי' מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם הי' ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם. | ||
יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש תהלים יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערת שוליים|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – תענית ז, א).}}; משא"כ רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם – כי, בכח לימוד תורתו הי' מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם הי' ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם. | |||
וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואח"כ כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך ע"י הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כו"כ מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא בעולם העשי' הגשמי. | וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואח"כ כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך ע"י הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כו"כ מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא בעולם העשי' הגשמי. | ||
גרסה מ־10:05, 21 ביולי 2010
רב יהודה היה תלמידם המובהק של רב ושמואל. מובא כי בעקבות מעשה מסוים בו שמואל לא מחה על מעשה מסוים ותלמידו רב יהודה מחה, הוא שכר לשכר מיוחד שישב למעלה מרבו שמואל. הוא היה בנו של רב יחזקאל, ואחיו של רמי בר יחזקאל.
ראה הכל בתורה
הרבי מוכיח, כי כל הענינים שבעולם – מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"[1], "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"[2], היינו, שהקב"ה ברא את העולם כפי התורה ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי משלים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה – להיות דוגמתו גם בגשמיות.
רב יהודה ידע כל דבר בעולם
מסופר בגמרא[3] שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" – אע"פ שכל עסקו של רב יהודה הי' בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור[4], ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"[5]; משא"כ רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום[6], לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם – כי, בכח לימוד תורתו הי' מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם הי' ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.
וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואח"כ כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו בגשמיות, ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר השתלשלות, שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני הצמצום[7], ומשם נמשך ע"י הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כו"כ מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא בעולם העשי' הגשמי.
וכן הוא בכל ענין וענין בעולם – שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.[8]