שמעון בן עזאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. רבו…)
 
(הקטע הראשון מויקיפדיה)
שורה 5: שורה 5:
הוא לא התחתן, אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחתר, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|ש"ו אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}
הוא לא התחתן, אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחתר, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|ש"ו אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}


[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה] מסביר כי על פי הסוד אותו השפעה הנעשית על ידי מצות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותו השפעה הנעשית על ידי מצות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־08:25, 21 ביולי 2010

שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

רבו היה כנראה ר' יהושע בן חנניה, נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[1]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו בלימוד התורה. מכונה במשנה בכינוי בן עזאי, ללא התואר "רבי", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לסמיכה.

הוא לא התחתן, אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחתר, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[2]

אדמו"ר הצמח צדק[3] מסביר כי על פי הסוד אותו השפעה הנעשית על ידי מצות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

הערות שוליים

  1. בבא בתרא קנח:ב,
  2. ש"ו אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  3. אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.