פרשה – הבדלי גרסאות

'''פרשה''' היא אחד מששת סוגי הרווחים שבספרי תורה{{הערה|ספר התודעה עמ' שמ"ג. ולא במקום אחד נאמרו, אלא מפוזרים בכתבי הקודש (כמצויין בהערות הבאות).}}{{הערה|למעט רווחים אחרים שאינם בכתיבה עצמה אלא בצורת הדף: השוליים שצריך להשאיר למעלה, ולמטה ובין הדפים, ועוד רווחים מיוחדים כגון מעל ומתחת לשירות ועוד.}}: '''א.''' בין חומש לחומש (ארבע שורות){{הערה|אמרה של רבי ב"ק יג:, ובמסכת סופרים פ"ב}}, '''ב.''' ובין פרשה לפרשה (תשע אותיות גדולות; כגון "אשר אשר אשר"){{הערה|הגמרא (שבת ק"ג ע"ב) אומרת שרווח זה מעכב אבל לא מציינת את שיעורו. וכתב הרמבם (הלכות ס"ת פ"ז הלכה י"א) ש"מנהג הסופרים" להשאיר 9 אותיות גדולות. ולהעיר שהב"י מביא ממסכת סופרים ומהירושלמי דיעות אחרת שהרווח הוא שלוש או אפילו שתי אותיות בלבד, ולהלכה לכתחילה צריך הסופר להשאיר רווח ''' 9 אותיות גדולות''', אבל כל עוד הרווח גדול מ'''3 אותיות קטנות''' בדיעבד מכשירים.}}, '''ג.''' ובין שורה לשורה (כמלא שורה){{הערה|שם=מנחות|ברייתא בהקומץ, מנחות ל' ע"א, ובמסכת סופרים פ"ב.}}. '''ד.''' ובין אות לאות כמלא חוט השערה){{הערה|שם=מנחות}}, '''ה.''' ובין תיבה לתיבה (כמלא אות קטנה){{הערה|שם=מנחות}}, '''ו'''. וצורת השירות (שירות הים והאזינו){{הערה|מסכת סופרים פרק י"ב, ונפסק להלכה ברמבם.}}.

'''פרשה''' במובנה המקורי{{הערה|כיום משמש המונח "פרשה" בדרך כלל ככינוי לאחת מ[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]].}} היא פסקה בספר תורה. ספר התורה מחולק לפסקאות, כאשר בין פסקה לפסקה מופיע רווח בגודל 9 אותיות{{הערה|ובין ספר לספר רווח 4 שורות ריקות (שו"ע רע"ג). ישנו דיון לגבי איזה אותיות: יש הדורשים 9 אותיות גדולות (כגון א, ב) ויש המסתפקים ב9 קטנות (כגון י' ו'). להלכה נפסק שלכתחילה צריך גדולות, ובדיעבד גם רווח של קטנות כשר.}} – וכל פסקה כזו נקראת "פרשה".