ויברך דוד – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) יצירה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ויברך דוד''' הינו קטע ב[[פסוקי דזמרה]] הקטע הוא מתוך דבריו של דוד המלך בדברי הימים א', פרק כ"ט, פסוקים י'-י"ג ועוד. | '''ויברך דוד''' הינו קטע ב[[פסוקי דזמרה]] הקטע הוא מתוך דבריו של דוד המלך בדברי הימים א', פרק כ"ט, פסוקים י'-י"ג ועוד. | ||
=== | = ביאור הקטע = | ||
=== רקע === | |||
במהל חייו דוד רצה להקים את [[בית המקדש]] אך הקב"ה לא נתן. לפני מותו הוא אוסף את עם ישראל ואת בנו - [[שלמה המלך]] - ו"מקימים" את [[בית המקדש]], דוד אוסף כסף לבנייה ומכין את המקום לבנייה. הטקס שמלווה בשמחה ובשירה לא מסתיים כאן. | |||
נוכח השמחה, דוד המלך מתפלל תפילה זו בה הוא מברך ומהלל את ה'. בתפילתו הוא מביע את ההכרה כי הכל בא מיד ה' וכי ההתנדבות של העם אינה אלא השבת חלק ממתנותיו של ה'. | |||
=== תוכן על פי הפשט === | |||
בקטע זה דוד אומר לעם ישראל ראו את ה' אלוקינו על כל הטובות אשר נתן לנו, שבחר באברהם והוציא אותו מ[[אור כשדים]] וכו'. | בקטע זה דוד אומר לעם ישראל ראו את ה' אלוקינו על כל הטובות אשר נתן לנו, שבחר באברהם והוציא אותו מ[[אור כשדים]] וכו'. | ||
לכן - אומר דוד - ברכו את ה' והללו שמו וכו'. | לכן - אומר דוד - ברכו את ה' והללו שמו וכו'. | ||
=== | === תוכן על פי חסידות === | ||
האריז"ל הורה לתת צדקה בעת אמירת "מושל בכל" שבקטע "ויברך דוד", הרבי מבאר לר' זאב צבי וובר את העניין:<blockquote>'''מ"ש בענין נתינת צדקה לפני התפלה וזמנה בדיוק, הנה המובא בשו"ע סוף סי' צ"ב ומובא בהקדמת רבנו הזקן בסידורו, מיוסד על מרז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי (ב"ב י' ע"א), הרי מלשון רז"ל, והדר מוכח שזהו קודם התחלת התפלה שסתמה היא תפלת י"ח. וכ"מ גם ממה שנסדר דין זה בשו"ע או"ח בין דיני ק"ש ושמ"ע. אבל בסי' האריז"ל (וכ"ה בפע"ח ש"ז פ"ה), כתב שנתינת צדקה זו הוא בויברך דוד באמירת מושל בכל, הובאר ג"כ בפרי מגדים.''' | האריז"ל הורה לתת צדקה בעת אמירת "מושל בכל" שבקטע "ויברך דוד", הרבי מבאר לר' זאב צבי וובר את העניין:<blockquote>'''מ"ש בענין נתינת צדקה לפני התפלה וזמנה בדיוק, הנה המובא בשו"ע סוף סי' צ"ב ומובא בהקדמת רבנו הזקן בסידורו, מיוסד על מרז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי (ב"ב י' ע"א), הרי מלשון רז"ל, והדר מוכח שזהו קודם התחלת התפלה שסתמה היא תפלת י"ח. וכ"מ גם ממה שנסדר דין זה בשו"ע או"ח בין דיני ק"ש ושמ"ע. אבל בסי' האריז"ל (וכ"ה בפע"ח ש"ז פ"ה), כתב שנתינת צדקה זו הוא בויברך דוד באמירת מושל בכל, הובאר ג"כ בפרי מגדים.''' | ||
| שורה 15: | שורה 22: | ||
'''ומובן דהנתינה לצדקה לאחר שמונה עשרה הוא ענין בפ"ע, ואינו הענין דנתינת צדקה לפני התפלה המיוסד על מרז"ל הנ"ל, - אף שכמה מהאחרונים מביאים ב' המנהגים, בחדא מחתא.''' | '''ומובן דהנתינה לצדקה לאחר שמונה עשרה הוא ענין בפ"ע, ואינו הענין דנתינת צדקה לפני התפלה המיוסד על מרז"ל הנ"ל, - אף שכמה מהאחרונים מביאים ב' המנהגים, בחדא מחתא.''' | ||
(אגרות קודש, כרך י"ג, ג'תשי, י"ג אב, תשט"ו)</blockquote>בפלח הרימון מבואר העניין הכללי של "ויברך דוד":<blockquote>ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין<ref> | (אגרות קודש, כרך י"ג, ג'תשי, י"ג אב, תשט"ו)</blockquote>בפלח הרימון מבואר העניין הכללי של "ויברך דוד":<blockquote>'''ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין<ref>'''שהוא ואין''': בד: שאין.</ref> עוד מלבדו ולזה מזכירין אח"כ קי"ס שהוא ג"כ בחי' גילוי דהתכללות האור במאור כנ"ל שנק' בחי' ים כו' ומזה בא אח"כ לבחי' מסי"נ דאחד ועד כנ"ל.'''</blockquote> | ||
== הערות שוליים == | |||