לדלג לתוכן

שמואל קדיש ברטנובסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
HA2 (שיחה | תרומות)
תולדות חיים: הגהה, הוספת מקור
HA2 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]], 1896 - [[כ' תמוז]] [[תשמ"ב]], 11 ביולי 1982) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן|רמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".
הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]], 1896 - [[כ' תמוז]] [[תשמ"ב]], 11 ביולי 1982) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן|רמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל [[ראמען|ראמענער]]".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־18:54, 2 בספטמבר 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שמואל קדיש ברטנובסקי (תרנ"ו, 1896 - כ' תמוז תשמ"ב, 11 ביולי 1982) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ומשפיע ברמת גן, ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".

תולדות חיים

נולד בתרנ"ו ברומני שבאוקראינה.

בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש[1], שם היה נחשב מבין "העובדים"[2].

בחודש[3] אב של שנת תרע"ה לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' ישראל ג'ייקובסון, אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב שילם קוראטין, יחד עם המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין, והתמים ר' משה גוראריה, הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' חיים מאיר ליס ור' שמעון בלינר הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו[4].

בחורף תרע"ז למד בתומכי תמימים חרסון. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב[5].

קדיש התגורר שנים רבות במוסקבה, בחשוון תשי"ח[6] עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ מרחב - ב, עמוד 118.
  2. ^ ספר התמימים - א. לז.
  3. ^ הוא היה בן שמונה־עשרה באותה תקופה; ראה זכרון לבני ישראל, פרק י', לפרטים נוספים.
  4. ^ זכרון לבני ישראל עמוד מח.
  5. ^ זכרון לבני ישראל עמוד ס.
  6. ^ תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.
  7. ^ ראו הקדשה בסיום חוברת 'פסקי הרב' של ר' אפרים בוגרד.