מידות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:


*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.  - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.  - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
ראו עוד
 
[[מידת העזות]]
== ראו עוד ==
[[רחמנות]]
 
*[[מידת העזות]]
*[[רחמנות]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־05:48, 19 ביולי 2010

ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. [1]

המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.

בניגוד לאומות העולם הנולדים עם כל המידות רעות, יהודי נולד עם מידות טובות שהם בנפש הבהמית שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמיאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[2]

מכל מלמדי השכלתי

על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.

כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:

  • הצנע לכת.
  • דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
  • עמל בטרחא גדולה.
  • זריזות.
  • אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[3]

ראו עוד

הערות שוליים

  1. לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
  2. אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
  3. היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.