תענכים: הבדלים בין גרסאות בדף
(הקטע הראשון מויקיפדיה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תענכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בישוב]] | |||
[[קובץ:ידגר 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ידגר בבית הספר שבתענך לפני עשרות שנים]] | [[קובץ:ידגר 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ידגר בבית הספר שבתענך לפני עשרות שנים]] | ||
'''תענכים''' או חבל תענך הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, מדרום לעפולה. החבל נקרא על שם העיר הקדומה תענך, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע. | '''תענכים''' או חבל תענך הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, מדרום לעפולה. החבל נקרא על שם העיר הקדומה תענך, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע. | ||
בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים. | בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים. | ||
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - [[אביטל]]; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'). חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם". | בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - [[אביטל]]; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'). חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם". | ||
גרסה מ־20:28, 13 ביולי 2010
תענכים או חבל תענך הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, מדרום לעפולה. החבל נקרא על שם העיר הקדומה תענך, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע.
בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים.
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - אביטל; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'). חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם".
- לערך מורחב על הישוב תענך א', ראו אביטל.
מוסדות חב"ד בעיר
במקום נמצאת קהילת חב"ד, בראשות הרב יצחק ידגר.
בית ספר חב"ד שבתענך הקם בשנת תשט"ז[1], והינו אחד מבתי הספר הראשונים והחלוצים שקמו בארץ ישראל, עוד בתקופה שרשת אהלי יוסף יצחק היתה בפריחתה.
בשנת תשס"ה לאחר גירוש הישוב נוה דקלים, באו ילדי הישוב ללמוד בבית הספר[2]
בישובי תענך זו כבר מסורת רבת שנים, תהלוכת ל"ג בעומר על עגלות של טרקטורים, רכבים וטנק המבצעים של ניידות חב"ד. התהלוכה מאורגנת על ידי בית הספר חב"ד, והשלוחים בתענך[3]