תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ח': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''והנה''' אחרי העמקת ה[[דעת]] בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שב[[נפש]]ו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מ[[י"ג מדות]] הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו וד"ל). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמ"ש ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם [[החיצונים]] כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת [[תשובה עילאה]] שלאחר [[תשובה תתאה]] וכמ"ש בזוה"ק בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק ב[[אורייתא]] ב[[דחילו]] ו[[רחימו]] ד[[קודשא בריך היא]] וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמ"ש ב[[זוה"ק]] פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'): | '''פרק ח והנה''' אחרי העמקת ה[[דעת]] בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שב[[נפש]]ו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מ[[י"ג מדות]] הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו וד"ל). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמ"ש ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם [[החיצונים]] כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת [[תשובה עילאה]] שלאחר [[תשובה תתאה]] וכמ"ש בזוה"ק בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק ב[[אורייתא]] ב[[דחילו]] ו[[רחימו]] ד[[קודשא בריך היא]] וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמ"ש ב[[זוה"ק]] פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'): | ||
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | ||
גרסה מ־13:16, 11 ביולי 2010
פרק ח והנה אחרי העמקת הדעת בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שבנפשו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מי"ג מדות הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו וד"ל). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמ"ש ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם החיצונים כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה וכמ"ש בזוה"ק בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקודשא בריך היא וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמ"ש בזוה"ק פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'):