פרשה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==הדיון בראשונים== | ==הדיון בראשונים== | ||
מאיזה טעם שלא יהיה, לא נמסרה לנו במסורת הקבלה{{הערה|לא במדרשים, לא במשנה, לא בגמרא וגם לא בגאונים.}} האם הפרשה נקראת פתוחה/ סתומה על שם הרווח שלפניה או שלאחריה, לא מהו מניין הפתוחות והסתומות, ולא הטעם והצורך בשני סוגי פרשות. הדבר היחיד עליו אנו נשענים הם ספרים עתיקים מדוייקים, וכל הדיון בזה הוא על איזה ספרים יש לסמוך ואיך צריך לפרש את צורת הרווחים שבהם. וכפי שמעיד על כך המאירי{{הערה| בקרית ספר, ח"א, מהדורת מ' הרשלר, ירושלים תשט"ז, עמ' מה.}} ומעתה צריך לבאר '''מהו''' ענין סתומה ומהו ענין פתוחה{{הערה|בהמשך דבריו שם דן האם הכוונה לרווח שלפני או שאחרי הפרשה.}}... '''במנין''' פרשיות התורה, כמה הן הפתוחות וכמה הן הסתומות - ולא מצינו לידיעת דבר זה בבירור שום ביאור מספיק לא בתלמוד ולא בירושלמי ולא בברייתא, ואף הגאונים לא ראינום סומכין בזה{{הערה|ואחרי שמאריך שם לגבי ספרים שונים מגיע למסקנה שיש לסמוך על פסק הרמבם בזה.}}." | מאיזה טעם שלא יהיה, לא נמסרה לנו במסורת הקבלה{{הערה|לא במדרשים, לא במשנה, לא בגמרא וגם לא בגאונים.}} האם הפרשה נקראת פתוחה/ סתומה על שם הרווח שלפניה או שלאחריה, לא מהו מניין הפתוחות והסתומות, ולא הטעם והצורך בשני סוגי פרשות. הדבר היחיד עליו אנו נשענים הם ספרים עתיקים מדוייקים, וכל הדיון בזה הוא על איזה ספרים יש לסמוך ואיך צריך לפרש את צורת הרווחים שבהם. וכפי שמעיד על כך המאירי{{הערה| בקרית ספר, ח"א, מהדורת מ' הרשלר, ירושלים תשט"ז, עמ' מה.}} ומעתה צריך לבאר '''מהו''' ענין סתומה ומהו ענין פתוחה{{הערה|בהמשך דבריו שם דן האם הכוונה לרווח שלפני או שאחרי הפרשה.}}... '''במנין''' פרשיות התורה, כמה הן הפתוחות וכמה הן הסתומות - ולא מצינו לידיעת דבר זה בבירור שום ביאור מספיק לא בתלמוד ולא בירושלמי ולא בברייתא, ואף הגאונים לא ראינום סומכין בזה{{הערה|ואחרי שמאריך שם לגבי ספרים שונים מגיע למסקנה שיש לסמוך על פסק הרמבם בזה.}}." | ||
==טעם החלוקה== | ==טעם החלוקה== | ||