לדלג לתוכן

נתן אורטנר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


}}
}}
הרב '''נתן אורטנר''' היה תלמיד חכם וגאון עצום, רב העיר לוד וידיד חב"ד נלהב.
הרב '''נתן יהודה אורטנר''' (תרצ"ה, 1935 - ב' בסיוון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה תלמיד חכם וגאון עצום, רב העיר לוד, חבר מועצת הרבנות הראשית וידיד חב"ד נלהב.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 23: שורה 23:
בשנת תש"א (1941) עלה עם משפחתו לארץ ישראל.  
בשנת תש"א (1941) עלה עם משפחתו לארץ ישראל.  


בשנת תשל"ו (1975) מונה לרב העיר לוד[2], וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשע"ה, עת הגיעו לגיל 80 ובהתאם לחוק, רוב הזמן לצידו של רבי חיים חדד. עם פרישתו עבר להתגורר בבני ברק. נמנה עם חשובי רבני חסידות בעלזא והסתופף בצל האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח.
בשנת תשל"ו (1975) מונה לרב העיר לוד, לצד הרב הספרדי לעיר, הרב חיים חדד. כיהן בתפקיד זה עד לשנת תשע"ה, אז פרש מהרבנות ועבר להתגורר בבני ברק. שם נמנה על חשובי רבני חסידות בעלז והסתופף בצל האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח.


בחודש ניסן תשע"ז עבר אירוע מוחי, מאז היה מאושפז בבית החולים תל השומר עד לפטירתו, כשהוא בן 83. הלווייתו התקיימה בבני ברק, והוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
בנוסף שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית, ומרבני בעלז בארץ ישראל.


בניו התחנכו בילדותם במוסדות חב"ד בלוד, ובבגרותם נשלחו לישיבות חסידיות.
היה מחשובי פוסקי ההלכה והוגי הדעות בציבור החרדי בדור האחרון, והוציא סדרה ענפה וחשובה של שו"ת בהלכה, ופרסם מאמרים הלכתיים שונים בעניינים אקטואלים.


ספריו
בחודש ניסן תשע"ז עבר אירוע מוחי, מאז היה מאושפז בבית הרפואה תל השומר עד לפטירתו, כשהוא בן 83. הלווייתו התקיימה בבני ברק, והוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
חיבר ספר זיכרון לאביו רבי משה ולסביו רבי בעריש, בשם "פאר משה" - "דבר חן", עם זכרונות מחייהם ופועלם למען אדמו"רי בעלזא. בין היתר שילב בספר מאמרים בנושא יציאת האדמו"ר מבעלזא מהונגריה.


כן הוציא ספרים נוספים, בעיקר ספרים המבוססים על תורות אדמור"י בית בעלזא, והבני יששכר. בשנת תשכ"ב ערך יחד עם ישראל יעקב קלפהולץ את הקובץ התורני "נתיבות התורה" שיצא לאור על ידי כולל אברכים של חסידי בעלז בבני ברק.
== ידיד חב"ד נלהב ==
הרב אורטנר היה ידיד חב"ד נלהב, וזכה להכנס מספר בעמים ליחידות פרטית אצל הרבי, וידיד קרוב לקהילת חב"ד בלוד, והרבה להשתתף בכינוסים שונים בקהילה ובסיומי הרמב"ם.
 
מידי יום היה מתפלל בבית הכנסת המרכזי בשכונה, 'בית אריה'.
 
בניו התחנכו בילדותם במוסדות חב"ד בלוד, ובבגרותם נשלחו לישיבות חסידיות שונות.
 
היה רע וידיד נפש לרב דוד תעיזי - מרבני קהילת יוצאי תימן בעיר וקהילת חב"ד, כשהוא ובניו היו אצלו בני בית בביתו כמעט מידי יום.
 
== ספריו ==
 
* "פאר משה" - "דבר חן", עם זכרונות מחייהם ופועלם למען אדמו"רי בעלזא. בין היתר שילב בספר מאמרים בנושא יציאת האדמו"ר מבעלזא מהונגריה. כמו כן הוציא ספרים נוספים, בעיקר ספרים המבוססים על תורות אדמור"י בית בעלזא, והבני יששכר. בשנת תשכ"ב ערך יחד עם ישראל יעקב קלפהולץ את הקובץ התורני "נתיבות התורה" שיצא לאור על ידי כולל אברכים של חסידי בעלז בבני ברק.


חיבר ספר הלכתי בשם "יד נתן" - מאמרים ושו"ת, עם הסכמת הרב שלמה זלמן אוירבך שגם הוסיף הערות לספר. כן הוציא קונטרס הדן בזמן קריאת המגילה בעיר לוד, וכן ספר בשם "אשנב ליהדות" העוסק בהסברת היהדות המיועד בעיקר לאנשים בלתי דתיים, ובו מציג את עמדת היהדות בנושאים כמו: אבולוציה, גיל העולם, העם הנבחר, שואה, ועוד.
חיבר ספר הלכתי בשם "יד נתן" - מאמרים ושו"ת, עם הסכמת הרב שלמה זלמן אוירבך שגם הוסיף הערות לספר. כן הוציא קונטרס הדן בזמן קריאת המגילה בעיר לוד, וכן ספר בשם "אשנב ליהדות" העוסק בהסברת היהדות המיועד בעיקר לאנשים בלתי דתיים, ובו מציג את עמדת היהדות בנושאים כמו: אבולוציה, גיל העולם, העם הנבחר, שואה, ועוד.

גרסה מ־19:22, 23 באפריל 2025

הרב נתן אורטנר
[[קובץ:
|250px]]
לידה תרצ"ה
גרמניה
פטירה ב' בסיוון תשע"ח
בני ברק
מקום קבורה תל אביב
השכלה מוסדות חב"ד
מקום מגורים לוד, בני ברק
שנות הפעילות תשל"ו - תשע"ה
השתייכות חסידות בעלז
תחומי עיסוק רב העיר לוד
חיבוריו שו"ת יד נתן

הרב נתן יהודה אורטנר (תרצ"ה, 1935 - ב' בסיוון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה תלמיד חכם וגאון עצום, רב העיר לוד, חבר מועצת הרבנות הראשית וידיד חב"ד נלהב.

תולדות חיים

נולד בשנת תרצ"ה (1935) בגרמניה הנאצית לרבי משה ולפריידא, במשפחה מכובדת מחסידי בעלז. סבו רבי בעריש היה מראשי העסקנים בחסידות, ודאג ללעליית האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לישראל במלחמת העולם השנייה. אביו רבי משה היה מנהל המשק בחצר רבי אהרן מבעלז בתל אביב וממקימי ישיבת בעלז בירושלים.

בשנת תש"א (1941) עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

בשנת תשל"ו (1975) מונה לרב העיר לוד, לצד הרב הספרדי לעיר, הרב חיים חדד. כיהן בתפקיד זה עד לשנת תשע"ה, אז פרש מהרבנות ועבר להתגורר בבני ברק. שם נמנה על חשובי רבני חסידות בעלז והסתופף בצל האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח.

בנוסף שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית, ומרבני בעלז בארץ ישראל.

היה מחשובי פוסקי ההלכה והוגי הדעות בציבור החרדי בדור האחרון, והוציא סדרה ענפה וחשובה של שו"ת בהלכה, ופרסם מאמרים הלכתיים שונים בעניינים אקטואלים.

בחודש ניסן תשע"ז עבר אירוע מוחי, מאז היה מאושפז בבית הרפואה תל השומר עד לפטירתו, כשהוא בן 83. הלווייתו התקיימה בבני ברק, והוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

ידיד חב"ד נלהב

הרב אורטנר היה ידיד חב"ד נלהב, וזכה להכנס מספר בעמים ליחידות פרטית אצל הרבי, וידיד קרוב לקהילת חב"ד בלוד, והרבה להשתתף בכינוסים שונים בקהילה ובסיומי הרמב"ם.

מידי יום היה מתפלל בבית הכנסת המרכזי בשכונה, 'בית אריה'.

בניו התחנכו בילדותם במוסדות חב"ד בלוד, ובבגרותם נשלחו לישיבות חסידיות שונות.

היה רע וידיד נפש לרב דוד תעיזי - מרבני קהילת יוצאי תימן בעיר וקהילת חב"ד, כשהוא ובניו היו אצלו בני בית בביתו כמעט מידי יום.

ספריו

  • "פאר משה" - "דבר חן", עם זכרונות מחייהם ופועלם למען אדמו"רי בעלזא. בין היתר שילב בספר מאמרים בנושא יציאת האדמו"ר מבעלזא מהונגריה. כמו כן הוציא ספרים נוספים, בעיקר ספרים המבוססים על תורות אדמור"י בית בעלזא, והבני יששכר. בשנת תשכ"ב ערך יחד עם ישראל יעקב קלפהולץ את הקובץ התורני "נתיבות התורה" שיצא לאור על ידי כולל אברכים של חסידי בעלז בבני ברק.

חיבר ספר הלכתי בשם "יד נתן" - מאמרים ושו"ת, עם הסכמת הרב שלמה זלמן אוירבך שגם הוסיף הערות לספר. כן הוציא קונטרס הדן בזמן קריאת המגילה בעיר לוד, וכן ספר בשם "אשנב ליהדות" העוסק בהסברת היהדות המיועד בעיקר לאנשים בלתי דתיים, ובו מציג את עמדת היהדות בנושאים כמו: אבולוציה, גיל העולם, העם הנבחר, שואה, ועוד. https://chabad.info/blogs/366954/ https://col.org.il/news/111195 https://col.org.il/news/111215

בניו למדו במוסדות חב"ד בעיר ולאחמ"כ המשיכו לישיבות חסידיות שונות.