כיור וכנו

הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.

הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.

מקומו היה בין האולם למזבח, משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.

לכיור היה מוכני על מנת שבלילה מי הכיור לא יפסלו בלינה.