![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אהרן לייב ליין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ול מרת " ב־"ול" |
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כשהגיע לגיל 11, נשלח על ידי הרב ברוק יחד עם חבריו לספסל הלימודים [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ו[[חייקל חאנין]] ללמוד ב'חדרים' שבעיירת תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה באותה תקופה, לא נותרו זמן רב בליובאוויטש וחזרו כעבור תקופה לא ארוכה לבישנקוביץ.}}. | כשהגיע לגיל 11, נשלח על ידי הרב ברוק יחד עם חבריו לספסל הלימודים [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ו[[חייקל חאנין]] ללמוד ב'חדרים' שבעיירת תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה באותה תקופה, לא נותרו זמן רב בליובאוויטש וחזרו כעבור תקופה לא ארוכה לבישנקוביץ.}}. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו דאבא רייזא, בתו של החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]]. בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגורר ב[[פולטבה]], ונסע מעת לעת ל[[לנינגרד]] לשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר בעיר באותה תקופה{{הערה|ראו 'לשמע אוזן' עמוד קמח, שבאחד מביקורים אלו כאשר ביקש את ברכת אדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי שברכת בן צדיקים קדושים וטהורים בוודאי ובוודאי היא דבר גדול, אך 'גשמי ברכה' מועילים רק אם חורשים וזורעים, אבל כשהם מגיעים על קרקע ריקה, אינם מועילים כלום.}}, ובהמשך היגר עם משפחתו ללנינגרד לצד גיסו ר' [[בצלאל רובשקין]]{{הערה|שהיה נשוי למרת צביה (בת ר' שלמה רסקין) אחות אשתו.}}. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נפטר מרעב במצור על העיר ב[[לנינגרד]] ב[[י' שבט]] [[תש"ב]]. | בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נפטר מרעב במצור על העיר ב[[לנינגרד]] ב[[י' שבט]] [[תש"ב]]. | ||
גרסה מ־14:40, 3 באפריל 2025
הרב אהרן לייב ליין היה מבחירי תלמידי ישיבות תומכי תמימים, מחסידי חב"ד בלנינגרד שנספו במצור שהיה על העיר במלחמת העולם השניה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ה בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרב יהושע ליין ולמאשה.
אביו שנמנה על ראשוני התלמידים בישיבת תומכי תמימים בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ומחסידיו הקרובים, קיבל מהרבי תפקידים שונים ובשנות ילדותו עברה המשפחה בהוראת אדמו"ר הרש"ב בעיירות שונות.
כפעוט, נדדה משפחתו לדוקשיץ לשם נשלח אביו לשמש כמייסד ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים דוקשיץ, ומשם לאוסטרובנה הסמוכה לויטבסק שם שימש אביו כרב, ולאחר מכן התמנה אביו לשמש ברבנות העיירה בישנקוביץ שם התייתם מאמו כשהוא פחות מגיל עשר.
כילד צעיר, למד אצל המשפיע ר' שאול ברוק שהחסיד בביתו 'חיידר' קטן שמנה שישה תלמידים בלבד זאת עקב רצונו של הרב ברוק לעקוב אחר התקדמותו של כל תלמיד באופן אישי (ובעקבות כך שכר הלימוד היה גבוה, כדי שיוכל להחזיק את משפחתו למרות שמלמד רק מעט ילדים, ורק הורים שהיו מוכנים לשלם מכספם סכום גבוה זכו שילדיהם יכנסו ללמוד אצל הרב ברוק).
כשהגיע לגיל 11, נשלח על ידי הרב ברוק יחד עם חבריו לספסל הלימודים אברהם ישעיה סברדלוב וחייקל חאנין ללמוד ב'חדרים' שבעיירת תומכי תמימים ליובאוויטש[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו דאבא רייזא, בתו של החסיד ר' שלמה רסקין. בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגורר בפולטבה, ונסע מעת לעת ללנינגרד לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ שהתגורר בעיר באותה תקופה[2], ובהמשך היגר עם משפחתו ללנינגרד לצד גיסו ר' בצלאל רובשקין[3].
בזמן מלחמת העולם השניה נפטר מרעב במצור על העיר בלנינגרד בי' שבט תש"ב.
רעייתו האריכה ימים אחריו ונפטרה ביום ד' מרחשון תשל"ד.
משפחתו
- בנו, ר' חיים דוד ליין - קראון הייטס.
- בנו, ר' יחיאל מיכל רסקין - קראון הייטס.
- בנו, ר' שלום דובער רסקין - קראון הייטס.
- בנו, ר' בן ציון רסקין - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, אבני חן, עמוד 154
הערות שוליים
- ↑ בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה תקופה, לא נותרו זמן רב בליובאוויטש וחזרו כעבור תקופה לא ארוכה לבישנקוביץ.
- ↑ ראו 'לשמע אוזן' עמוד קמח, שבאחד מביקורים אלו כאשר ביקש את ברכת אדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי שברכת בן צדיקים קדושים וטהורים בוודאי ובוודאי היא דבר גדול, אך 'גשמי ברכה' מועילים רק אם חורשים וזורעים, אבל כשהם מגיעים על קרקע ריקה, אינם מועילים כלום.
- ↑ שהיה נשוי למרת צביה (בת ר' שלמה רסקין) אחות אשתו.