חסידות אמשינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אמשינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאמשינוב כיום]] | [[קובץ:אמשינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאמשינוב כיום]] | ||
'''שושלת אמשינוב''', היא שושלת חסידית - | '''שושלת אמשינוב''', היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. | ||
האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]], היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ. כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים | האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]], היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שחנאי]], הורה אדמו"ר הריי"צ לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם. | ||
בנו רבי [[מאיר ירחמיאל קאליש]] היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע | בנו רבי [[מאיר ירחמיאל קאליש]] היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערת שוליים|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] | ||
גרסה מ־19:47, 25 ביוני 2010
שושלת אמשינוב, היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
האדמו"ר רבי שמעון שלום קליש, היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ. כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים לשחנאי, הורה אדמו"ר הריי"צ לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם.
בנו רבי מאיר ירחמיאל קאליש היה בקשר עם הרבי. כאשר בי"ט מנחם אב תשי"ד נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע לארץ ישראל ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן[1]
הערות שוליים
- ↑ תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.