אברהם מרדכי אלתר – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. | בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. | ||
הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -ח | הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -כ"ח | ||
והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18 | והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18 | ||
הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}} | הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}. | ||
בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית | בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | == ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | ||
אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}. | אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}. | ||
הרב חנניה יוסף | הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי [[יצחק פלקסר]] זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב). | ||
אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראו בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}. | אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראו בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}. | ||