מסכת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:42, 22 ביוני 2010

במסכת ראש השנה יש 4 פרקים ו33.5 דפים.

נושא המסכת הוא בעניני ראש השנה והנושאים המסתעפים - קידוש החודש, ותקיעת שופר.

חייב אדם לטהר עצמו ברגל

במסכת^[1] מובא: “אמר ר׳ יצחק חייב אדם לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו”, וע”ז מביא הש”ס הברייתא, “יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה כו' אלא מה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו -ברגל”. רש"י מביא את הברייתא, ומסיים באמירה "״זהר שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל״.

הרבי מקשה, הרי אין ענינו של רש”י בפירושו עה”ת לבאר ולפרש מאמרי רז”ל בש"ס, ואם כן מה לו לפרש "זהו שאמרו".

קושיא נוספת מקשה הרבי, שבגמ' שם משמע שהם שני ענינים: א) אזהרה על נגיעת נבילה ברגל, ב) חיוב לטהר עצמו ברגל, שזהו מאמרו של רבי יצחק, ש”חייב אדם לטהר את עצמו ברגל” וזה דיוק וחידוש בהילפותא מקרא (לא רק שלילת נגיעה, אלא גם חיוב לטהר, שזה לא משתמע מהברייתא: והראיה שהגמ׳ מביאה מהברייתא היא (לכאורה) רק שהכתוב “ובנבלתם לא תגעו” איירי ברגל”, ולא על עצם - חידושו של ר”י ש”חייב אדם כו׳”. אבל מלשון רש”י “זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל” משמע, שהוא אותו הענין והלימוד”.

בזה בא רש”י להוכיח שני הוכחות: א. שענין זה הוא בכל הזמנים ולא רק בזמן הבית, שהרי “זהו שאמרו” הוא - סתם. ועוד שמאמר רז”ל זה ע”י ר׳ יצחק) נאמר לאחרי החורבן. ב. בזה מדגיש שהזהירות מטומאה והחיוב לטהר - ענינם אחד: את”ל שהאזהרה “ובנבלתם לא תגעו” היא מפני הכניסה למקדש והקרבת קרבנות, היה מקום לומר דהוי שני ענינים שונים, כנ”ל, דמפני החיוב לעלות לרגל ולהקריב קרבנות ה"ה מוזהר שלא לטמא את עצמו, אבל אין זה מכריחו לטהר עצמו אם כבר נטמא, דמאחר שהוא טמא י”ל דפקע ממנו היוב העליה לרגל, והבאת קרבנות (אלא שר”י מוסיף לחדש שמ"ובנבלתם לא תגעו" ברגל ילפינן דין שני, שחייב אדם לא רק להזהר מטומאה אלא גם לטהר עצמו ברגל.

אבל לפרש”י שהחיוב הוא לא מפני הכניסה למקדש והבאת קרבנות אלא שמפני הרגל הוא מוזהר שלא לטמא א”ע (וגם בזמן הזה” כנ"ל) - הרי מובן, שהאזהרה ב”לא תגעו” אינו רק עגין שלילי, אלא שהרגל מחייבו שיהיה במצב של טהרה ולכן גם באם נטמא - עליו לטהר עצמו.

ולכן מדייק רש”י “זהו שאמרו חייב -אדם לטהר עצמו ברגל” - כי תוכן אזהרה זו “ובנבלתם לא תגעו - ברגל”, הוא(גם) החיוב לטהר עצמו ברגל.

שיטת רש"י זו, היא לשיטתו בש"ס. בגמ'^[2] איתא “אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו”. ופירש"י “ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק בו כו׳ כד שמעתי ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מובנבלתם לא תגעו”, שמזה מובן שהזהירות מטומאה ברגל אינה משום הכניסה למקדש ועליה לרגל ו הבאת עולת ראיה - שהרי נשים אינן מחוייבות בכ”ז, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד: זה שהארוסה “לא מטמאת לו” הוא בפשטות שוה ל”ולא מטמא” שעל הארוס הכהן, והרי אזהרת טומאת מת שעל הכהן היא לא רק בארץ אלא גם בחו”ל ואף שלא בזמן הבית. וא”כ מובן שגם זה שהארוסה “לא מטמאת לו” (מצד החיוב לטהר עצמו ברגל) היא גם בחו"ל ואף שלא בזמן הבית.

ביאורי הרבי

טז ב. חייב אדם לטהר את עצמו ברגל. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 58 (עמ' 71)

כט ב. גזירה שמא יעבירנו. ובפני יהושע שם. שערי המועדים עמ' רלט (עמ' 227)

ל א. דאיבני בחמיסר. (אם חייבים בפסח שני.) שערי המועדים ספירת העומר עמ' רסז (עמ' 258)

לג ב. מחלוקת ר"ג וחכמים. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 95 (עמ' 111)

פד א. קדוש החודש על פי הראיה. התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 466 (עמ' 473)

ירושלמי פ"א ה"א. אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בשעירה היה מתכפר כהדיוט. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)

ביאורי נשיאי חב"ד

צמח צדק עמ' עד (עמ' 155)

הערות שוליים

↑ דף טז, ב.
↑ מכת יבמות כט, ב.

[1] דף טז, ב.

[2] מכת יבמות כט, ב.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf מסכת ראש השנה] יש 4 פרקים ו33.5 דפים.
+ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf מסכת ראש השנה]''' יש 4 פרקים ו33.5 דפים.
-במסכת מובא הענין של חייב אדם לטהר עצמו ברגל. בפרש״י
+נושא המסכת הוא בעניני ראש השנה והנושאים המסתעפים - קידוש החודש, ותקיעת שופר.
-פרשת שמיני מובא: - ״זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל״. דמקורו
+== חייב אדם לטהר עצמו ברגל ==
-בר״ה טז, ב: ״אמר ר׳ יצחק חייב אדם
-לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובגבלתם
+במסכת{{הערת שוליים|דף טז, ב.}} מובא: “אמר ר׳ יצחק חייב אדם
-לא תגעו״, שע״ז מביא הש״ם הברייתא
+לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו”, וע”ז מביא הש”ס הברייתא, “יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה כו' אלא מה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו -ברגל”. רש"י מביא את הברייתא, ומסיים באמירה "״זהר שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל״.
-שהובאה בפרש״י ד״ובנבלתם לא תגעו״
-קאי ״ברגל״.
 הרבי מקשה, הרי אין ענינו של
-רש״י בפירושו עה״ת לבאר ולפרש
+רש”י בפירושו עה”ת לבאר ולפרש
-מאמרי רז״ל בש"ס.
+מאמרי רז”ל בש"ס, ואם כן מה לו לפרש "זהו שאמרו".
-קושיא נוספת מקשה הרבי, שבגמ׳ שם משמע שהם
+קושיא נוספת מקשה הרבי, שבגמ' שם משמע שהם
-שני ענינים: א) אזהרה על נגיעת נבילה
+שני ענינים: א) אזהרה על נגיעת נבילה ברגל, ב) חיוב לטהר עצמו ברגל, שזהו מאמרו של רבי יצחק, ש”חייב אדם לטהר את עצמו ברגל” וזה דיוק וחידוש בהילפותא מקרא (לא רק שלילת נגיעה, אלא גם חיוב לטהר, שזה לא משתמע מהברייתא: והראיה שהגמ׳ מביאה מהברייתא היא (לכאורה) רק שהכתוב “ובנבלתם לא תגעו” איירי ברגל”, ולא על עצם - חידושו של ר”י ש”חייב אדם כו׳”. אבל מלשון רש”י “זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל” משמע, שהוא אותו הענין והלימוד”.
-ברגל, ב) חיוב לטהר עצמו ברגל, שזהו מאמרו של רבי יצחק, ש״חייב אדם לטהר את
-עצמו ברגל״ וזה דיוק וחידוש בהילפותא מקרא (לא רק שלילת נגיעה, אלא
-גם חיוב לטהר, שזה לא משתמע מהברייתא:
-והראיה שהגמ׳ מביאה מהברייתא
-היא (לכאורה) רק שהכתוב ״ובנבלתם
-לא תגעו״ איירי ברגל״, ולא על עצם
-- חידושו של ר״י ש״חייב אדם כו׳״.
-אבל מלשון רש״י ״זהו שאמרו חייב
-אדם לטהר עצמו ברגל״ משמע, שהוא
-אותו הענין והלימוד״.
-בזה בא רש״י להוכיח שני הוכחות: א. שענין זה
+בזה בא רש”י להוכיח שני הוכחות: א. שענין זה
 הוא בכל הזמנים ולא רק בזמן הבית,
-שהרי ״זהו שאמרו״ הוא - סתם. ועוד שמאמר רז״ל זה ע״י ר׳ יצחק) נאמר לאחרי החורבן.
+שהרי “זהו שאמרו” הוא - סתם. ועוד שמאמר רז”ל זה ע”י ר׳ יצחק) נאמר לאחרי החורבן. ב. בזה מדגיש שהזהירות מטומאה
-ב. בזה מדגיש שהזהירות מטומאה
 והחיוב לטהר - ענינם אחד:
-את״ל שהאזהרה ״ובנבלתם לא תגעו״
+את”ל שהאזהרה “ובנבלתם לא תגעו”
-היא מפני הכניסה למקדש והקרבת קרבנות, היה מקום לומר דהוי שני ענינים שונים, כנ״ל, דמפני החיוב לעלות
+היא מפני הכניסה למקדש והקרבת קרבנות, היה מקום לומר דהוי שני ענינים שונים, כנ”ל, דמפני החיוב לעלות
 לרגל ולהקריב קרבנות ה"ה מוזהר שלא
 לטמא את עצמו, אבל אין זה מכריחו לטהר
 עצמו אם כבר נטמא, דמאחר שהוא טמא
-י״ל דפקע ממנו היוב העליה לרגל, והבאת קרבנות (אלא שר״י מוסיף לחדש שמ"ובנבלתם לא תגעו" ברגל ילפינן דין שני, שחייב
+י”ל דפקע ממנו היוב העליה לרגל, והבאת קרבנות (אלא שר”י מוסיף לחדש שמ"ובנבלתם לא תגעו" ברגל ילפינן דין שני, שחייב
 אדם לא רק להזהר מטומאה אלא גם לטהר עצמו ברגל.
-אבל לפרש״י שהחיוב הוא לא מפני
+אבל לפרש”י שהחיוב הוא לא מפני
 הכניסה למקדש והבאת קרבנות אלא שמפני
-הרגל הוא מוזהר שלא לטמא א״ע (וגם בזמן הזה״ כנ"ל) - הרי מובן,
+הרגל הוא מוזהר שלא לטמא א”ע (וגם בזמן הזה” כנ"ל) - הרי מובן,
-שהאזהרה ב״לא תגעו״ אינו רק עגין
+שהאזהרה ב”לא תגעו” אינו רק עגין
-שלילי, אלא שהדגל מחייבו שיהי׳ במצב
+שלילי, אלא שהרגל מחייבו שיהיה במצב
 של טהרה ולכן גם באם נטמא - עליו
 לטהר עצמו.
-ולכן מדייק רש״י ״זהו שאמרו חייב
+ולכן מדייק רש”י “זהו שאמרו חייב
--אדם לטהר עצמו ברגל״ - כי תוכן
+-אדם לטהר עצמו ברגל” - כי תוכן
-אזהרה זו ״ובנבלתם לא תגעו - ברגל״,
+אזהרה זו “ובנבלתם לא תגעו - ברגל”,
 הוא(גם) החיוב לטהר עצמו ברגל.
-שיטת רש"י זו, היא לשיטתו בש"ס. בגמ׳״
+שיטת רש"י זו, היא לשיטתו בש"ס. בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מכת יבמות]] כט, ב.}} איתא “אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא
-איתא ״אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא
+לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו”.
-לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו״.
+ופירש"י “ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק
-ופירש"י ״ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק
 בו כו׳ כד שמעתי ולי נראה ולא
 מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים
-על הטומאה מובנבלתם לא תגעו״, שמזה
+על הטומאה מובנבלתם לא תגעו”, שמזה
 מובן שהזהירות מטומאה ברגל אינה
-משום הכניסה למקדש ועלי׳ לרגל ו הבאת
+משום הכניסה למקדש ועליה לרגל ו הבאת
-עולת ראיה - שהרי נשים אינן
+עולת ראיה - שהרי [[נשים]] אינן
-מחוייבות בכ״ז, דהוי מ״ע שהזמ״ג: ועוד:
+מחוייבות בכ”ז, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד:
-זה שהארוסה ״לא מטמאת לו״ הוא
+זה שהארוסה “לא מטמאת לו” הוא
-בפשטות שוה ל״ולא מטמא״ שעל הארוס
+בפשטות שוה ל”ולא מטמא” שעל הארוס
 הכהן, והרי אזהרת טומאת מת שעל
-הכהן היא לא רק בארץ כ״א גם בהו״ל
+הכהן היא לא רק בארץ אלא גם בחו”ל
-ואף שלא בזמן הבית. וא״כ מובן שגם זה
+ואף שלא בזמן הבית. וא”כ מובן שגם זה
-שהארוסה ״לא מטמאת לו״(מצד החיוב
+שהארוסה “לא מטמאת לו” (מצד החיוב
-לטהר עצמו ברגל) היא גם בחו״ל ואף
+לטהר עצמו ברגל) היא גם ב[[חו"ל]] ואף
-שלא בזמן הבית״.
+שלא בזמן הבית.
-נושא המסכת הוא בעניני ראש השנה והנושאים המסתעפים - קידוש החודש, ותקיעת שופר.
+== ביאורי הרבי ==
 *'''טז ב.''' חייב אדם לטהר את עצמו ברגל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=71 לקוטי שיחות חל"ב  עמ' 58 (עמ' 71)]
@@ שורה 90: / שורה 75: @@
 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd צמח צדק עמ' עד (עמ' 155)]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ש"ס]]