שוחד – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''שוחד''' הוא שכר שבעל דין אולי ירצה לתת לדיין כדי לדון, אפילו כדי לדון אמת, התורה אוסרת לדיין לקבל שוחד, ואומרת שהשוחד מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים, אפילו אם ירצה לדון אצת השוחד מעוות אצ הדכל לנטות ולהצדיק את מי שנתן את השוחד. ==האיסור בתורה== התורה אוס..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==האיסור בתורה== | ==האיסור בתורה== | ||
התורה אוסרת על הדיין לקחת שוחד ממי שבא לפניו לדין, אפילו אם הוא דן את הדין לאמתו. מצוות לא תעשה זו נזכרת בתורה בכתוב{{הערה|שמות כג, ח. "ושוחד לא תקח", ומוכפלת במקום נוסף{{הערה|דברים טז, יט.}}, מתוך רצון למנוע עיוותי דין והפגיעה בצדק. | התורה אוסרת על הדיין לקחת שוחד ממי שבא לפניו לדין, אפילו אם הוא דן את הדין לאמתו. מצוות לא תעשה זו נזכרת בתורה בכתוב{{הערה|שמות כג, ח.}} "ושוחד לא תקח", ומוכפלת במקום נוסף{{הערה|דברים טז, יט.}}, מתוך רצון למנוע עיוותי דין והפגיעה בצדק. | ||
על פי ההלכה, הדיין שמקבל שוחד עובר על לאו בתורה, וזהו איסור חמור. הנותן שוחד לדיין עובר גם הוא על איסור, משום "ולפני עור לא תתן מכשול"{{הערה|ויקרא יט, יד.}}, שהוא הוספה על איסור השוחד, והוא מציב את הנותן והשוחד עצמו בעמדה שלילית. | על פי ההלכה, הדיין שמקבל שוחד עובר על לאו בתורה, וזהו איסור חמור. הנותן שוחד לדיין עובר גם הוא על איסור, משום "ולפני עור לא תתן מכשול"{{הערה|ויקרא יט, יד.}}, שהוא הוספה על איסור השוחד, והוא מציב את הנותן והשוחד עצמו בעמדה שלילית. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==מטעמי המצווה== | ==מטעמי המצווה== | ||
כפי שמבואר בתורה ובדברי חכמים, היא למנוע את ההרגל הרע של קבלת שוחד, גם כאשר מדובר במקרה שבו ברור לדיין מהו הדין האמיתי. אם הדיין היה מקבל שוחד, הדבר היה עשוי להוביל בסופו של דבר לדיינים שיבצעו עיוותי דין, דהיינו, יתחילו לדון לא לפי האמת אלא מתוך מניע של קבלת טובת הנאה. לכן, אסור לדיין לקחת שוחד גם כאשר אין ספק בדין עצמו, כדי לשמור על טוהר המידות והצדק{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה פג.}}. | כפי שמבואר בתורה ובדברי חכמים, היא למנוע את ההרגל הרע של קבלת שוחד, גם כאשר מדובר במקרה שבו ברור לדיין מהו הדין האמיתי. אם הדיין היה מקבל שוחד, הדבר היה עשוי להוביל בסופו של דבר לדיינים שיבצעו עיוותי דין, דהיינו, יתחילו לדון לא לפי האמת אלא מתוך מניע של קבלת טובת הנאה. לכן, אסור לדיין לקחת שוחד גם כאשר אין ספק בדין עצמו, כדי לשמור על טוהר המידות והצדק{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה פג.}}. | ||