חנוכה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 155: / שורה 155: @@
 *''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.
+===טעם שמברכים אשר קדשנו במצוותיו===
+הגמרא מביאה{{הערה|שבת כג א.}} שתי דיעות מדוע מברכים בחנוכה "אשר קדשנו במצוותיו" למרות שאין בתורה מצווה כזו: לדיעה אחת הפסוק "לא תסור"{{הערה|שופטים יז יא.}} מחייב אותנו '''בכל''' מצוות חכמים{{הערה|הן הגזירות והן המצוות מדברי סופרים.}} (כולל חנוכה), ולדיעה השניה{{הערה|שמ"לא תסור" לומדים רק את הגזירות וההרחקות אך לא את המצוות.}} לומדים את הציוי על חנוכה מ"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"{{הערה|האזינו לב ז.}}.
+תורת החסידות{{הערה|ראה ד"ה מאי מברך חנוכה תשל"ו, והמאמרים שנסמנו שם.}} מסבירה את העניין הפנימי בזה על פי הפתגם שחמורים דברי סופרים '''יותר''' מדברי תורה{{הערה|סנהדרין פח ב, ע"ז לה א, ירושלמי ברכות פרק א הלכה ד.}}. היינו, מצוות התורה מוגבלות באור שהן יכולות להמשיך: מצוות ה"עשה" ממשיכות את האור הפנימי וה"לא תעשה" את המקיף. אבל המצוות שמדברי סופרים שורשן ב[[עתיק]] שלמעלה מעלה מהתורה שהיא באצילות{{הערה|"מחכמה נפקת".}}) הנה בכוחן להמשיך בפנימיות גם את האור המקיף.
+ועניין זה נרמז ב"זקניך ויאמרו לך" - "זקן" היא דרגת דרגת עתיק שהיא המקור לדברי סופרים. והיינו, זה שמצוות מדברי סופרים לא נכללו בתורה אינו כי אינם תורה אלא להיפך - כי הן '''למעלה''' מהתורה.
 == חנוכה בתורת הנגלה ==