אויר (הלכה) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא. | '''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא. | ||
==בהלכות גיטין== | ==בהלכות גיטין== | ||
בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, ( | בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמה המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש גג השייך לו וזורק לכיוון חצר השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה|גיטין עט א}}. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}. | ||