נישואין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]].
'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]].


גם אדם /אשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}
 
== שידוכים ==
בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל.{{הערת שוליים|[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פז.]}}
== מנהגי יום החופה ==
== מנהגי יום החופה ==
נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.
נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.

גרסה מ־10:34, 8 ביוני 2010

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה.

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה[1]לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.[2]

שידוכים

בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל.[3]

מנהגי יום החופה

נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.

אדמו"ר הריי"צ נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב בתענית עד אחרי החופה.[4]

טבעת הנישואין

מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.[5]

הערות שוליים