אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | ||
*ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]]. | *ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]]. | ||
*באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}. | |||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שלוש רגלים]] | [[קטגוריה:שלוש רגלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:37, 6 בנובמבר 2024
אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.
מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן[2]".
הלכות ומנהגי חב"ד ביום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אין צמים ואין אומרים תחנון.
- פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זה[3].
- ביום זה מתקיים, על-פי הוראת הרבי כינוס תורה.
- באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא[4].