שיחה:מבצע פורים

ערך חסר מאוד, והיכול להרחיבו תבוא עליו ברכה.

אפשר לכתוב על: המבצעים של הרשת בשנים הראשונות לזכות את הילדים במצוות (מידע על זה בחייל בשירות הרבי על איצ'קע גאנזבורג). מבצע הכרזות על פורים ממסוק על גוש דן (מידע על זה בבית משיח בעבר, לא זוכר מתי). למשפחות חללי צה"ל (בלה גולמבוביץ' או מי שלא יהיה סיפר על זה בכמה במות) לחיילי צה"ל. ועוד ועוד!!!

קישורים בנושא: [1] [2] [3] [4] [5] [6] • קרייזי אבאוט משיח • בואו נרקוד ביחד! 07:28, 17 במרץ 2016 (UTC)

כינוסי ילדים בפורים

'מצו״ב סקירה ייחודית על הוראתו ויחסו של כ״ק אדמו״ר בשייכות לכינסי ילדים בשייכות לפורים. ' (אין סיפק בידי להתאימה לגוף הערך, ובכדי לא למנוע בר וטוב מבעליו, הובא בדף השיחה . היכול לערוך תע״ב)

"מבצע פורים"; - המבצע אשר בו עורר הרעבע לפעול שכל יהודי יקיים את כל מצוות החג, שזכה להתייחסות מיוחדת, התווסף והתרחב לאורך השנים. [התחיל (במכתב) מתשכ"א והתמסד (בשיחה) בתשכ"ב, ולרוב, בכל שנה ניתוסף בו ענין נוסף].

בהמשך השנים, כחלק וכהוספה ב"מבצע פורים", הורה הרעבע על עריכת כינוסים "לתפילה וללימוד התורה ולקיום המצוות", ובפרט - לילדים, - שבהם ידובר על שייכותם המיוחדת לחג, וכן יקוימו מצוות החג (ע"י הילדים).

הטעם העיקרי שמבואר על-ידי הרעבע, הוא המדרש המפורסם, שמתאר את הכינוס שנערך על-ידי מרדכי בו קיבץ כ"ב אלף ילדים, שעסקו בתורה ובתפילה מתוך בכי ותענית, ועוררו רחמי שמיים - ומבאר שהוא הוא שפעל את ביטול הגזירה, ומכיוון ש"הימים האלו נזכרים ונעשים", הגאולה קשורה בקיבוץ תשב"ר.

מדרש רבה, אסתר, (פסיקתא ט, ג): "..לאחר שעשה העץ, הלך אצל מרדכי, ומצאו שהיה יושב בבית המדרש, והתינוקות יושבים לפניו ושקים במתניהם ועוסקים בתורה והיו צועקים ובוכים. ומנה אותם, ומצא שם (י"ב) [כ"ב] אלף תינוקות. השליך עליהם שלשלאות של ברזל, והפקיד עליהם שומרים, ואמר: "למחר אהרוג אלו התינוקות תחלה, ואחר כך אתלה את מרדכי". והיו אמותיהם מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם: "בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו למחר, ולא תמותו ברעב מיד" היו מניחין ידיהם על ספריהם, ונשבעים: "בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה אלא מתוך תעניתנו נמות". געו כולם בבכיה, עד שעלתה שועתם למרום, ושמע הקב"ה קול בכייתם כבשתי שעות בלילה. באותה שעה - נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא, ועמד מכסא דין וישב בכסא רחמים, ואמר: "מה קול גדול הזה שאני שומע - כגדיים וטלאים", עמד משה רבינו לפני הקב"ה ואמר: "רבש"ע לא גדיים ולא טלאים הם, אלא קטני עמך שהם שרויים בתענית היום שלשה ימים ושלשה לילות, ולמחר רוצה האויב לשוחטם - כגדיים וטלאים", באותה שעה - נטל הקדוש ברוך הוא אותן אגרות שגזר עליהם, שהיו חתומות בחותם של טיט, וקרעם, והפיל על אחשורוש בהלה באותו לילה, הה"ד: "בלילה ההוא וגו'.."

[טעמים נוספים שמוזכרים בקשר לכינוס בכלל, - גזירת המן שכללה - "כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים", בקשת אסתר ממרדכי - "לך כנוס את כל היהודים", ופסוקים כוללניים נוספים הקשורים לגזירה ולגאולה.]

"

מצו"ב סקירה קצרה וחלקית על התייחסות הרעבע לכינוסי הילדים לאורך השנים:

[הערה: במהלך השנים ביאר הרעבע מספר פעמים את שייכותם המיוחדת של ילדי ישראל לחג (מיוסד רבות בדברי המדרש הנ"ל), מעלת כינוס בכלל, אך בסקירה זו הובאו רק מקורות בהם ישנה התייחסות מפורשת לכינוס ילדים בקשר לפורים]

תשל"ד: כינוס ילדים בחצר בית-הכנסת 'צמח צדק':

            הוראה מיוחדת נמסרה בשנת תשל"ד באמצעות הרב אפרים וולף:

"לארגן מבצע [=פורים] בירושלים, שאם אמנם אין סתירה בין הרבנויות דשם בענין יום א' לגבי משלוח מנות, לאסוף ילדים בעיר העתיקה בחצר [=בית-הכנסת] הצמח צדק לקיום עניני פורים, ולחבר לזה ענין עיר העתיקה מוקפת חומה, ולהביא [=ילדים] מכל ירושלים".

(שחזר את הדברים במכתב מט"ז אדר תשל"ד – 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 279)

תשל"ט: הוראה ע"ד כינוס ב'מכתב כללי', עריכת כינוס ב-770, שיחה בכינוס - במעלת כינוס תשב"ר בפורים:

            ב"מכתב כללי" שיצא לאור בז' אדר לקראת חג הפורים,  עורר הרעבע ע"ד ההכנות ל"מבצעי פורים", ובין היתר מפורשת הוראה בדבר עריכת כינוסים:

"..באתי בזה עוה"פ אודות ההכנות למבצעי פורים וביתר שאת וביתר עז,

 וכההוראה שהיתה בימים ההם: לך כנוס את כל היהודים - מנער ועד זקן טף ונשים -
כן תהיה לנו - כינוס ואיחוד כזה, לתפילה ולימוד התורה

ובמיוחד לתשב"ר ובפרסום גדול וגם ע"י "מרדכי" - כל גדולי עמנו - שבדורנו עצמם ולקיום המצוות.." (נדפס: ליקו"ש חט"ז עמ' 629 ואילך, אגרות קודש חל"א עמ' ואילך, אגרות מלך עמ' קצ"ז ואילך) .

         לאור הוראה זו התקיים  ביום א' י"ב אדר כינוס ילדים ב - 770, בו הרעבע התפלל יחד עמם תפילת מנחה, ולאחריה נשא הרעבע שיחה, שתוכנה בדבר מעלת כינוסי בנ"י ותשב"ר בכלל, ובפרט בקשר לחג הפורים:

"... (ס"א) כשיהודים מתאספים יחד, ובפרט ילדים.. - זו הנאה גדולה ונח"ר להקב"ה, שרואה שלמרות החילוקים ביניהם מתאספים בניו יחד... (ס"ד) וניתווסף בזה בקשר לפורים שכשהילדים נאספים יחד, מזכירים שהיו"ט דפורים נעשה ע"י שהילדים באותו זמן נאספו יחד... וכאז כך בכל שנה ("בכל דור ודור") עושים הם את היו"ט.. - (ס"ה) ובפרט ע"י קיום מצוות הפורים..." [תרגום חפשי - תוכן, בצמידות חלקית למקור]. (השיחה נדפסה בליקוש חכ"א עמ' 319 ואילך) תש"מ: הוראה בהתוועדות - לכנס ביום הפורים עצמו, ולקיים בו מצוות הפורים:

          בהתוועדות שנערכה בש"פ תרומה - ו' אדר, עורר על כך שיש לערוך כינוסי ילדים בפורים עצמו דווקא, ולא (רק) בימים הסמוכים - כהנוהג שהתקבל, ושבאותו מעמד יקיימו הילדים גם מצוות "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים":

"...צווישן די אלע הכנות צו "מבצע פורים" האט מען געטאן א דבר תמוה וואס מ'דראף דא באווערענען: מהאט מחליט געווען צוזאמענקלייבן די קינדער לכבוד פורים, א וואך פאר פורים. וואס לכאו' פארוואס דארף מען דאס טאן א וואך פריער, ווען מ'קען דסא טאן אין דעם טאג פון פורים עצמו, און דעמאלט.. וויבאלד אז דאס איז אין דעם טאג פון פורים, וועט מען זיי בשעת מעשה געבן משלוח מנות" און "מתנות לאביונים" וכו', און זיי וועלן גלייך קענען מקיים זיין די מצוות..."

[בתרגום חפשי: בין כל ההכנות ל "מבצע פורים", ישנו דבר תמוה שיש להבהירו: הוחלט לכנס את הילדים שבוע לפני פורים. מדוע צריכים לעשות זאת שבוע קודם - שניתן לקיים זאת ביום פורים עצמו? ואז, מכיוון שזה ביום פורים עצמו יינתנו להם בשעת מעשה ה"משלוח מנות" ומתנות לאביונים" ויוכלו מיד לקיים מצוות אלו].

(נדפס בשיחו"ק תש"מ ח"ב עמ' 30 ואילך) תשמ"א: פורים קטן: הוראה בהתוועדות - לכנס ילדים ב'פורים קטן' עריכת כינוס ב770, שיחה בכינוס ע"ד מעלתו, פורים: הוראה ע"ד כינוס ב'מכתב כללי':

           החל משנת תשמ"א לאחר הקמת " צבאות ה' " התקיימו כינוסי 'ראלי' (הביטוי המקורי באנגלית: Rally שפירושו: מפגן) - שהם כינוסי ילדים שמתקיימים ב-770 בנוכחות הרעבע לקראת תאריכים מיוחדים -, הכינוסים התקיימו בדרך כלל ביחד עם תפילת מנחה, נתינת מטבעות צדקה שהרעבע מעביר למדריכים  לחלק לילדים, ושמיעת דברי תורה ושיחת קודש מאת הרעעי, בדרך כלל, הכינוסים התקיימו בסמיכות לתאריכים ייעודיים ובקשר אליהם, ולא תמיד התקיימו באותו יום עצמו.

חלק מאותם התאריכים שבהם התקיים ה'ראלי' הינו - 'חג הפורים' - השיחה אותה נשא הרעבע ב'ראלי פורים', עסקה בקשר הייחודי של ילדי ישראל לחג הפורים וההוראות מכך, ולעיתים אף במעלת כינוס הילדים בפורים דווקא.

בהתוועדות של ש"פ תרומה ג' אדר ראשון, הרבי הורה לערוך בפורים קטן כינוסים לילדי ישראל צבאות השם:

"...פורים קטן יש לו הרי שייכות מיוחדת עם ילדי ישראל כי בפורים קטן תרפ"ז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים בו דיבר אודות תינוקות של בית רבן..."

(נדפס בשיחו"ק תשמ"א ח"ב עמ' 419 ואילך) בהתוועדות הבאה בשבת פרשת תצוה יו"ד אדר ראשון, עורר הרבי אודות עריכת כינוסי ילדים בפורים קטן בגלל הקשר המיוחד בין פורים קטן לילדי ישראל כמדובר בהמאמר של שנת תרפ"ז והרבי התבטא בהתבטאות מפליאה: "...מאמר זה שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר אז בפורים קטן נאמר שוב (ווערט אידערגעזאגט) בכל פורים קטן, ובמילא מובן שהענינים שנאמרו בהמאמר שייכים גם עכשיו, ולכן יש להשתדל לערוך כינוסי ילדים בפורים קטן..." (נדפס בשיחו"ק תשמ"א ח"ב עמ' 470 ואילך)

         בשנה זו נערך כינוס ה'ראלי' ב'פורים קטן', ולאחר מנחה נשא הרעבע שיחה בה ביאר בין היתר מעלת כינוס ילדים ב'פורים קטן' וכן הורה להמשיך בכך:

         במכתב כללי שיצא לאור בי"א אד"ש, הורה הרעבע שהיות ובירושלים מקיימים המשלוח מנות ומשתה ושמחה ביום ראשון (בעקבות פורים המשולש), רצוי שגם כל העולם יתאחדו עם השמחה שבירושלים, על-ידי הוספה בשמחה, עריכת כינוסי ילדים, ואף אפשר באמצעות משלוח מנות ומתנות לאביונים:

"...ווען פורים קומט אויס פרייטאג - איז אין ירושלים עיר הקודש ציט זיך פורים און ווערט נמשך בכמה ענינים דעם זונטאג נאכדעם.. און דערפאר וואלט געווען פאסיג און גוט גאר גוט - אז אידן אומעטום זאלן דעם זונטאג יום ראשון פ' שמיני צוגעבן אין מערערע ענינים פון שמחה.. און ספעציעל - מאכן כינוסים אויף שטארקן אידישקייט מתוך "ירושלים", יראה שלימה (את השם). במיוחד - כינוסים און "הקהלס" פון אידישער קינדער, וואס יעדערער פון זיי, אפילו עוללים ויונקים, זיינען "צבאות השם"..." [בתרגום מ'אגרות מלך': "...כשחג הפורים חל ביום שישי הרי בירושלים עיר הקודש נמשך חג הפורים, לגבי כמה וכמה ענינים, ביום ראשון שלאחריו.. לפיכך היה מן הראוי והנכון וטוב מאוד שיהודים בכל מקום יוסיפו ביום ראשון פ' שמיני ענינים רבים של שמחה.. ובמיוחד על ידי כנסים לחיזוק היהדות מתוך "ירושלים", יראה שלימה (את ה'). במיוחד - כנסים ו"הקהל" של ילדי ישראל, שכל אחד מהם אף העוללים ויונקים נמנה על 'צבאות ה' ' ...".]

                                                                                                                                                (נדפס" ליקו"ש חכ"א עמ' 488 ואילך, אג"ק חל"ג עמ' קל"ח ואילך, בלה"ק - אגרות מלך ח"א עמ' ר"מ ואילך, )

תשמ"ב: הוראה ע"ד כינוס ב'מכתב כללי', עריכת כינוס ב770, שיחה בכינוס ע"ד ההוראות לילדים מפורים: במכתב 'כללי פרטי' שנשלח מתאריך א' דר"ח אדר, לכו"כ - עורר הרעבע שוב בדבר הכינוסים: "... והתבוננות כדבעי (שמביאה לידי מעשה).. - בההכנה (כמו שהי' בימים ההם) דלך כנוס את כל היהודים כינוס ואחדות כל היהודים, כולל לימוד תורה לתשב"ר באופן דכינוס אלפים ורבבות מהם..." (נדפס באג"ק חל"ד עמ' ) בשנה זו התקיים ה'ראלי פורים' ב770 בי"ב אדר, והשיחה אותה נשא הרעבע, עסקה בין היתר: בקשר הייחודי של ילדי ישראל לחג הפורים, וההוראות מכך.

                                                                                                 (נדפס בתו"מ תשמ"ב ח"ב עמ' 920 ואילך)

תשמ"ג: עריכת כינוס ב770, שיחה בכינוס ע"ד ההוראות לילדים מפורים: בשנה זו התקיים ה'ראלי פורים' ב770 בט"ז אדר, והשיחה אותה נשא הרעבע, עסקה בין היתר: בהוראות מחג הפורים ובפרט לילדי ישראל.

                                                                                                 (נדפס תו"מ תשמ"ג ח"ב עמ' 1099 ואילך)

תשמ"ד: עריכת כינוס ב770, שיחה בכינוס ע"ד ההוראות לילדים מפורים: בשנה זו התקיים ה'ראלי פורים' ב770 ביו"ד אד"ש, והשיחה אותה נשא הרעבע, עסקה בין היתר אודות: ביטול הגזירה דהמן - דעל-ידי ילדי ישראל דווקא, וההוראות מכך .

                                                                                                  (נדפס בתו"מ תשמ"ד ח"ב עמ' 1159 ואילך)

תשמ"ה: עריכת כינוס ב770, שיחה בכינוס ע"ד ההוראות לילדים מפורים: בשנה זו התקיים ה'ראלי פורים' ב770 בי"ב אדר, והשיחה אותה נשא הרעבע, עסקה בין היתר אודות: הוראת ימי הפורים - תפקידם של "צבאות השם" במלחמת היצר.

                                                                                                 (נדפס בתו"מ תשמ"ה ח"ב עמ' 1366 ואילך)