מלח: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא. | שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא. | ||
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "בחכמה אתברירו" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר. | וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "[[בחכמה אתברירו]]" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר. | ||
שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן. | שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן. | ||
גרסה אחרונה מ־22:23, 21 בספטמבר 2024
מלח הוא חומר שמקורו במים ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.
מים התחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מים התחתונים |
מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר "על כל קרבנך תקריב מלח".
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שורש המלח הוא מגבורות דאבא (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר בקבלה כי גבורות דאבא כשנכנסים לנה"י דאמא נהפכים הגבורות להיות חסדים דאמא, מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את הבשר שהוא בחינת אמא.
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט הדם (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "בחכמה אתברירו" (שכל הבירורים הם מכח ספירת החכמה), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר.
שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת קו המדה[1]. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.
בעבודת ה' - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון בנפש הבהמית לאלקות ששורש צמאון זה הוא מחכמה[2], והיא בחינת פנימיות התורה שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזכך אותה לאלקות, מלח אותיות חלם (מלשון רפואה)[3].
הערות שוליים
- ↑ בוצינא דקרדוניתא כי מלח בגימטריא מזלא, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך ממוחא סתימאה שבו מלובש גבורה דעתיק יומין שנקרא בוצינא דקרדוניתא
- ↑ ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א
- ↑ שם הוספות נא, א