שמש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''השמש''' היא מהנבראים הגדולים ביותר, ויש לה דעת יותר מבני אדם ופחות | [[קובץ:השמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השמש]] | ||
'''השמש''' היא משבעת כוכבי הלכת, מהנבראים הגדולים ביותר, ויש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות דיעות.}} | |||
== גודלה == | == גודלה == | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
על פי חכמינו ז"ל{{הערת שוליים|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר. | על פי חכמינו ז"ל{{הערת שוליים|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר. | ||
== הילוכה == | == הילוכה == | ||
גרסה מ־06:04, 2 ביוני 2010
השמש היא משבעת כוכבי הלכת, מהנבראים הגדולים ביותר, ויש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מהמלאכים.[1]
גודלה
גודלה הוא כקס״ז פעמים כגודל כדור הארץ [2]
יש המקשים, שעתה חקרו ומצאו אחרת — 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי העיר על כך, שכמו בשאר הקושיות ״המדעיות״ מסוג זה — המקשן עם הארץ גם במדה!
והתירוץ על כך הוא, הנאמר בתכונה 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume) וברמב״ם המדובר ע״ד הקוטר, והנה ערך הקוטרין (Diametre) הנ״ל המובא בס׳ התכונה דעתה הוא — כמו 110 (ולא ק״ע), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר — (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות (בתנועת כווץ והתפשטות) מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין (כ״א רק ״רואים״ השפעתן), — ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים עכ"פ ראו ומדדו שהתפשטו הנ״ל עד כדי כך שהי׳ אז קוטר השמש יותר מן ק״ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אח"כ.
המרחק בינה לארץ
על פי חכמינו ז"ל[3], לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.
הילוכה
מכיון שאף אנשי המחקר החילטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את הירח או ההפך, ואין זה רק מחוסר מידע, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים מתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, אם כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ[4].
מקורות
הרבי, שערי אמונה
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות דיעות.
- ↑ שער היחוד והאמונה פ״ז ע״פ פסק הרמב״ם בהל׳ יסודי התורה פ״ג ה״ח (ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות ״קס״ו וג׳ שמיני פעם״).
- ↑ מדרש רבה, ז, י.
- ↑ הרבי, שערי אמונה.