שנים ראשונות (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 4: שורה 4:
== העריכה ==
== העריכה ==


הספר (שיצא לאור במהדורתו הראשונה - האנגלית, בשנת [[תשע"ז]]) נכתב על ידי הרבנים ר' [[אלקנה שמוטקין]], מנהל חברת המדיה החב"דית jem, ור' [[ברוך אוברלנדר]], שליח הרבי בבודפשט, ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.
הספר (שיצא לאור במהדורתו הראשונה - האנגלית, בשנת [[תשע"ז]]) נכתב על ידי הרבנים ר' [[אלקנה שמוטקין]], מנהל חברת המדיה החב"דית [[jem]], ור' [[ברוך אוברלנדר]], שליח הרבי בבודפשט, ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.


מלאכת העריכה היוותה בעצם מחקר מיוחד, במהלכו התחקו העורכים ואנשי צוותם אחרי חוקרי היסטוריה שמתמחים בהיסטוריית הערים והמקומות בהם היה הרבי בשנותיו הצעירות, ואספו אלפי מסמכים (אם לא יותר) הנוגעים לשנותיו הראשונות של הרבי{{הערה|תרס"ב - תרפ"ט}}.
מלאכת העריכה היוותה בעצם מחקר מיוחד, במהלכו התחקו העורכים ואנשי צוותם אחרי חוקרי היסטוריה שמתמחים בהיסטוריית הערים והמקומות בהם היה הרבי בשנותיו הצעירות, ואספו אלפי מסמכים (אם לא יותר) הנוגעים לשנותיו הראשונות של הרבי{{הערה|תרס"ב - תרפ"ט}}.

גרסה אחרונה מ־11:07, 29 באוגוסט 2024

כריכת הספר

הספר שנים ראשונות (באנגלית: Early years), הינו ספר שיצא על ידי חברת JEM ומסקר את שנותיו הראשונות של הרבי.

העריכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר (שיצא לאור במהדורתו הראשונה - האנגלית, בשנת תשע"ז) נכתב על ידי הרבנים ר' אלקנה שמוטקין, מנהל חברת המדיה החב"דית jem, ור' ברוך אוברלנדר, שליח הרבי בבודפשט, ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.

מלאכת העריכה היוותה בעצם מחקר מיוחד, במהלכו התחקו העורכים ואנשי צוותם אחרי חוקרי היסטוריה שמתמחים בהיסטוריית הערים והמקומות בהם היה הרבי בשנותיו הצעירות, ואספו אלפי מסמכים (אם לא יותר) הנוגעים לשנותיו הראשונות של הרבי[1].

מכיון שספר זה שונה במהותו מביוגרפיה רגילה[2], היה על העורכים להתחקות אחרי כל פרט בחיי הרבי[3] ומשום כך עבודת העריכה על הספר נמשכה למעלה מ-15 שנים[4].

הספר המוגמר מכיל מעל 450 תמונות ותצלומי מסמכים ארכיוניים, לצד מפות, נספחים, ביבליוגרפיה, לוח ראשי תיבות, רשימת מושגים ומפתחות מפורטים.

פענוח מסעות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק חשוב ביותר ומרתק בספר הינו פענוח הדרכונים הסובייטיים של הרבי והרבנית. קיומם של הדרכונים בארכיון המדינה הלטבית היה ידוע מזה שנים - וההיסטוריון החב"די הרב יהושע מונדשיין היה הראשון שהחל לנתח את דרכונו של הרבי, כאשר המחברים והחוקרים שעבדו על הספר שנים ראשונות עשו מאמצים רבים כדי לפענח את המסמכים הרבים שבו.

דרכון הרבי מכיל בולים ואשרות בשש שפות שונות, דבר שדרש השקעה גדולה בכדי לפענחו. נספח מיוחד בספר מספק 15 עמודים עם פירוט מלא של שני הדרכונים, ברמת פירוט יוצאת דופן.

על ידי הידע היכן שהה הרבי בזמן מסויים זה - ידע שהושג כשפוענחו הדרכונים, ניתן היה להגיע למאורעות נוספים בחיי הרבי, מה שהעשיר את הספר במידה רבה.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מחולק לפרקים על פי המקומות העיקריים בהם שהה הרבי באותה תקופה, כאשר קודם לכן בא פרק מקדים - תאריכים משמעותיים במשפחתו הקרובה של הרבי קודם הולדתו.

מבנה חלוקת הפרקים הוא:

  • פרק ראשון: תקופת ניקולייב,
  • פרק שני: תקופת יקטרינוסלב,
  • פרק שלישי: תקופת לנינגרד,
  • פרק רביעי: תקופת ריגה,
  • פרק חמישי: תקופת ורשה.

במהלך כל פרק באו תיאורים של מאורעות על פי סדר הזמן בו הם קרו, תיאור של אישים איתם נפגש הרבי וכדומה, תיאור המקומות בהם שהה וכן הלאה.

כמו כן, בסיום כל פרק, מובא נספח תמונות מיוחד, ובו מסמכים רבים, תמונות ועוד.

בסופו של הספר באו הרחבות נוספות - מילואים להערות ועוד[5], תיק אזרח נכבד לדורותיו של אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו אחריו[6], ותיק מינוי סבו של הרבי, הרב אברהם דוד לאוואוט - לרב העיר ניקולייב.

המהדורה בלשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"א יצא הספר במהדורה מתורגמת לעברית, ובו תוקנו שיבושים וטעיות שנפלו במהדורה הקודמת, נוספו מאות ציוני מקורות וכשבעים תצלומים חדשים שלא היו במהדורה האנגלית[7]. בשנת תשפ"ד יצא לאור כתשורה לשמחת הנישואין של משפחת אוברלנדר, הוספות לספר במהדורה בלשון הקודש[8].

חלק שני[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר שיצא לאור הינו חלק ראשון מפירות עבודת המחקר, כאשר חלק מתכנית העבודה של העורכים הינה להוציא לאור חלק שני שיסקור באופן דומה את תולדותיו ומאורעות חייו של הרבי משנת תרפ"ט ועד לשנת תש"י, אז קיבל את נשיאות חסידות חב"ד.

חלק זה אמור לכלול את שנותיו של הרבי מאז החתונה, תחנות חייו בברלין ובצרפת, ותיאור כניסתו בעבודת עסקנות הכלל של חסידות חב"ד, החל מנציגו של חמיו באירופה, הצלתו מאירופה הבוערת בזמן מלחמת העולם השנייה, והקמת וניהול זרועות החינוך וההוצאה לאור של חסידות חב"ד על אדמת ארצות הברית.

מטבע הדברים, ככל שמדובר בשנים מאוחרות יותר, עבודת איסוף המידע קלה יותר אך דורשת עבודה רבה יותר בעיבוד ועריכת המידע בצורה בהירה ומאומתת.

ארכיון העורכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים הצטבר בארכיון העורכים מידע היסטורי-חב"די יקר ערך, שחלקים רבים ממנו לא ראו את אור הדפוס, דוגמת התכתבויותיו של הרבי עם בני משפחתו שחיו בארץ ישראל (דודתו מרת מרים גיטל שניאורסון, ובת דודתו מרת זלדה מישקובסקי) ועוד.

ארכיון זה מהווה כיום את אחד הארכיונים הפרטיים המשמעותיים ביותר שקיימים בין חסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • [amimagazine.org/2017/04/05/early-years-new-book-offers-glimpse-untold-story-lubavitcher-rebbes-formative-years/ ביקורת ספרים במגזין AMI] (אנגלית)
  • הוספות לספר, תדפיס השלמות, ה' חשון תשפ"ד

הערות שוליים

  1. תרס"ב - תרפ"ט
  2. מהסיבה הפשוטה, שבעוד לקורא ספר ביוגרפיה רגיל אין כל ענין במעשים מסויימים וזניחים הנוגעים בחייו של נשוא הספר, לחסידים – בהחלט נוגע כל פרט ופרט מחיי רבם, אפילו זה הנראה כביכול שולי וזניח
  3. העובדה שארכיוני הממשלה הרוסית נפתחו (בחלקם הגדול) לציבור, לאחר נפילת מסך הברזל, סייעה רבות בהשגת מסמכים רבים שנוגעים לחיי הרבי. כמו כן, הפרוייקט "הסיפור שלי" של חברת jem, בו עוד הספיקו לראיין מספר רב של אנשים (או קרובי המשפחה שלהם) שזכרו את הרבי מאותם השנים, העניק לעורכים מאגר מרתק של עדויות.
  4. ראה כאן
  5. בעמוד 538
  6. שהוענק - באופן סופי - בשנת תרי"א
  7. ראה בפתח דבר למהדורה בעברית, עמוד XII
  8. הוספות לשנים ראשונות.